יום שבת – 3.11.73

1. 9:50 – דיברנו עם ללה גרוספלד:
א. נמרוד הררי היה חבר של גיורא, והיה בקורס קצינים, נהרג.
ב. מפקד הפלוגה המקבילה היה נמרוד פאלן (גאון?), וגם הוא נהרג.

2. 10:10 – טילפנה אחותו של ארנולד ברין ממשמר השרון. אחיה היה בקורס מפקדים (קמ"טים?). היה תותחן וגם-כן ירד ביום שישי, 5.10, לרפידים. מפי בחור בשם אלישע, שחזר לקיבוץ דפנה, שמע שלקחו הרבה טנקיסטים בשבי.

3. 10:35 – סוף-סוף תפסתי את קיבוץ דפנה: 067-40937. רשמו את מספר הטלפון שלנו, והמדבר איתי הבטיח למסור לאלישע שיתקשר.

4. 10:40 – צילצלה אלינו אמו של יגאל דותן. הוא צילצל בלילה הביתה (לנתניה), ואמו שאלה אותו על גיורא. יגאל מסר שמכיר את גיורא והיו כל הזמן באותה פלוגה. מכיוון ששניהם, גיורא ויגאל דותן, היו נהגי טנקים, אז ברור שהם הוצבו בטנקים שונים, ומאותו זמן הוא לא נפגש אף פעם בגיורא.

5. באה "לשמוע" כרמלה מרציאנו (עוזרת הבית שלנו מלפני הרבה שנים).

6. 12:00-13:00 – היו אצלנו סוניה ודוד. גם בר-הלל ואשתו.

7. 13:00 – באה גברת גולן, מרים, עם בנה רוֹי (רועי, אח של בן גולן ז"ל).

8. 12:50 – צילצלה גב' שמיר (אמא של מוטי שמיר הנעדר), מסרה את הפרטים הבאים:
א. גיורא – נהג
מרדכי שמיר – קשר
זכאי – תותחן
התחילו את המלחמה באותו טנק. בתור מפקד הטנק היה משובץ המג"ד (מפקד הגדוד) – מִצְנע (זה מתלכד עם השם שמסר ארי כהן ולא רשמתי).
ב. מצנע נמצא עכשיו בבית הבראה "צ+מ" בחיפה.
ג. הטלפון של גב' שמיר היום: עד 14:00 – 03-753474, אח"כ 03-925533.
ד. משפחת ראובני קיבלה הודעה שהבן קובי נעדר.

9. 13:20 – צילצלתי ל- 03-753474, דיברתי עם גיסה של דברת שמיר, כי הוא שעשה את כל החקירה. שמו חנוך מרגולין. הכתובת: מצפה רמון. טלפון של שכנים 057-88174.
מרגולין מסר לי את הפרטים הבאים:
א. גיורא, מוטי וזכאי היו משובצים לטנק של המג"ד, אולם כאשר התחילה הארטילריה המצרית, המג"ד מצנע היה במפקדה. כך שהוא למעשה עלה על טנק אחר ולא היה מפקד הטנק כאשר התחילו הקרבות. מי היה המפקד? האם בכלל היה מפקד? לא ברור.
ב. הגדוד היה 196, והוא היה מורכב משתי הפלוגות של הפטונים. אולם אחר-כך, במהלך הקרבות, כאשר טנק נפגע והאנשים נשארים – אז הם עוברים לטנקים אחרים.
ג. מרגולין דיבר עם המג"ד מצנע (כך אני הבנתי). המג"ד נפצע בסביבות התאריך 15.10.
ד. מרגולין עבר את כל השטח, מסואץ לאיסמעיליה, ופגש גם חיילים שקיבלו ממני גלויות בדבר גיורא. הוא זוכר טוב שפגש את סבירסקי, וכאשר אמרתי לו שכתבתי לחמו ולגיל גורדון, הוא אמר לי שנדמה לו שפגש אותו, וגם את גורדון.
ה. המיפְקד עוד לא נגמר אולם עומד להיגמר בימים הקרובים (גם הוא ער לעובדה שקשה לזהות גופות, ושיש חללים בשטח האויב). סיפרתי לו זה שסיפרה לנו בלה אברמוביץ' (מפי חתנה משה), ש- 42 טנקים שלנו נמצאים בשטח המכותר. הוא חשב שזה לא נכון.

10. 14:00 – שוב דיברתי עם מרגולין:
א. אין טעם לנסוע לבקר את המג"ד מצנע.
ב. שמו הפרטי של זכאי – אלי.
ג. את כל האינפורמציה שאב מרגולין לא מהמג"ד, אלא מחייל אחד, שליד הטנק שלו עמד הטנק "שלנו". לפני פרוץ הקרבות התחילו להכין את הטנקים, והחייל סיפר שהטנק של המג"ד עמד על-יד הטנק שלו. שובצו בטנק של המג"ד: גיורא, מוטי ואלי זכאי.
ד. טנק לא נכנס לפעולה, מבלי שיהיה שָם גם מפקד טנק. לא ידוע מי היה מפקד הטנק הזה כאשר התחיל הקרב.
ה. את השיבוץ קובע קצין המבצעים אולם הקצין הזה נהרג.

מסקנה: צריך לחפש גם את אלי זכאי.

11. 14:20 – דיברנו עם שרה ראובני מגבעתיים:
א. הם אומנם קיבלו ביום רביעי, 31.10, הודעה שקובי ראובני נעדר.
ב. מפקד המחלקה של אחיה קובי היה דוִד זיבל והוא נמצא (או היה) במעלה החמישה (יכול להיות שעבר לקיבוץ ברנר?).
ג. בג'וליס נמצא חייל (מדריך?), ששמו מכבי מוּצרי, הוא ממוֹשב "אוּדים", טלפון 053-92330.
ד. חייל נעדר שגם אותו מחפשים: יאיר מרנין, מטבעון, 04-931676.
ה. מסרתי לשרה את כל מה ששמענו מפי גיסה של גברת שמיר, וגם מסרתי לה שהמג"ד נמצא בבית הבראה "צ+מ" בחיפה.
בנוגע לבבאיצקי – היא בקשר איתם, הם לא יודעים דבר על קובי.
נתתי לה גם את הפרטים של יגאל דותן מנתניה. כן סיפרתי לה על ירון חיימי שנמצא בתל-השומר, מחלקה 25, וכן מסרתי לה על אריה ברוידה.

12. 15:05 – סיפרתי הכל לאלישבע. בן אחותה היה רק שעה אחת וחזר. רמז שיש 1,700 הרוגים וכ- 5,000 פצועים, והרבה נעדרים (400?).

13. 16:00-20:00 – ביקרו אותנו: יצחק גולן, שאול פוגל וחנה פוגל, נעמי לוי, ישראל וחנה גולן, גד נתן (לקח פרטים של גיורא בשביל פעולה מחוץ לארץ), מרים בלבן, שמואל אגמון ונחמה דה-שליט, וגם אלמוג (הבוס – הגדול – של פניה).
לכן לא יכולתי לעסוק ב"מחקר" שלי.
נודע לי שדבורצקי חזר אתמול ארצה, ולפני כיומיים התקבלה הודעה שבנו גידי נעדר. הבעל של גינה נמצא עכשיו בירושלים, וקיבל חופשה של שבוע.

14. 15:30 – פניה דיברה עם ללה וארי כהן וביקשה שיבררו איפה לחפש את אלי זכאי.

15. 16:00 – ארי כהן צילצל אלינו:
א. אלי זכאי כאילו נמצא בג'וליס (בעורף), ועכשיו קיבל התקפה של אפנדיציט.
ב. בג'וליס לא יודעים את הכתובת שלו. התיק שלו צריך להיות בשיבטה. ארי כהן השאיר בכל זאת בג'וליס את מספר הטלפון שלנו, וביקש שיצלצלו אלינו אם משהו ייוודע להם.
ג. המספר של שיבטה: 057-73855. אחר-כך צריך לבקש חטיבה 500 ושם צריך לבקש את שיבטה.
ד. צריך גם לנסות בגייסות השריון. טלפון: 055-96921 (נדמה לי ששם יש שישה קווים 055-96921,2-6).

16. 19:00 – צילצלה ברוריה מיוזם, מסרה ש"הגיעה" לרשימות של המטה הכללי, וגיורא לא נמצא ב"רשימות הקשות".

17. 20:15 – צילצלה מכירה של פניה, אודליאה (?). היא ביררה במספר בתי-חולים בארץ, וכפי שמסרו לה אין עכשיו פצועים שלא זוהו ("הדסה"-ירושלים, אסף הרופא, ביילינסון, תל-השומר).

18. 20:35 – ביקשתי את אלישבע ירון שאם תוכל מחר להשיג פרטים על אלי זכאי.
אלישבע מסרה לי שבנוגע לדואר שכתבתי לגיורא, בירר הבן שלה – עידן. כפי שהוא מסר, הכל יגיע לג'וליס, לבית-הספר לשריון, ואז וודאי יחזירו.

19. 21:00 – צילצלתי לטלפון השני בתל-אביב של גברת שמיר:
03-925533. מסרו לי ששמיר כבר חזרה הביתה והציעו לי לצלצל
051-5829, משפחת ממן, שכנים של שמיר.
גם גיסה של שמיר ניסה לברר: ישנה סברה שזכאי גר בטבריה.

20. 21:15 – צילצלה בת-עמי מ"העוגן". לא יכלה שום דבר לברר. ביקשתי אותה שאולי תצליח למצוא אינפורמציה על זכאי אלי (ונתתי לה את הטלפונים המתאימים).

21. 22:00 – צילצל דבורצקי. סיפרתי לו.
הוא לא קיבל הודעה שגידי נעדר, אולם חושש שגידי נהרג.

22. 23:00 – צילצלתי ל- 051-5829 למשפחת ממן, והבטיחה לי בחורה שדיברה איתי שתמסור לעליזה שמיר שיש סברה שאלי זכאי חי ושהייתה לו התקפה של אפנדיציט. ביקשתי גם שעליזה שמיר תנסה לברר מהי הכתובת של אלי זכאי ואיך להתקשר איתו.

23. צילצלתי מייד אח"כ ומסרתי לדבורצקי את הכתובת של יגאל רינגרט, מכיוון שגם אצלו אותו דואר צבאי – 2040/ה. הצעתי לו שיכתוב מכתב לרינגרט.

24. צילצלתי לגינה וקיבלתי את פרטיו האישיים של גידי.
סגן גדעון דבורצקי, מ.א. 2090411 (חרמש), ד.צ. 2040/ה.

25. התקשרתי עם ארי כהן לפי המספר השני שנתן לי פעם אביו יוסף, 38909. מסרתי לארי את הפרטים של גדעון דבורצקי, וביקשתי אותו – אם ייפגש עם יגאל רינגרט – שימסור גם לו את הפרטים, ובכלל שישתדל אם יוכל לברר מה קרה עם גידי (וכמובן שלא ישכח על גיורא שלנו).

26. 23:00 – צילצלתי שוב לגינה. היא רמזה לי ששמעה "לא טוב" על גדעון.

27. ב- 0:43 היה ד"ש מזכאי אלי, אולם לא הקשבתי למי הד"ש ומאיזה עיר. מייד צילצלנו ל"גלי צה"ל", 03-820376. אולם אין אפשרות עכשיו לשחזר את הסרט, צריך לחכות למחר בבוקר.

28. בערב (כאשר היו אצלנו האורחים) צילצל מוֹרי ציפּין. הוא מחפש את אחיו (תותחן), שלמד אצלי בזמנו אנליזה קלאסית. התעניין בדבר תמונות השבויים.


שיתוף יום זה:

הסבר ומידע נוסף

עמרם מצנע
באוקטובר 1973 מונה למפקד קורס קציני שריון. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים הוקם מטנקי המגח שבקורס, גדוד 196, שאויש במדריכים, צוערים וחניכי קורס מפקדי טנקים. הגדוד נשלח לגזרה המרכזית של סיני, ושם צורף לחטיבה 14, לאחר מספר ימי לחימה קשים, קיבל מצנע לפיקודו גם את גדוד 79 שנשחק בלחימה ומפקדו נפצע קשה מאד. הגדוד המאוחד לחם בקרב החווה הסינית, ומצנע המשיך לפקד עליו אף שנפצע. רק לאחר התארגנות והעברת פיקוד מסודרת, פונה לבית החולים איכילוב. על מעשה זה הוענק לו צל"ש הרמטכ"ל.

כיתבו תגובה או שתפו את הסיפור שלכם

  1. מאת נעמי בוחניק‏:

    איזה כאוס! אנשים צריכים לברר בכוחות עצמם מה קרה בבלגן וכל הזמן נודע על הרוגים נוספים. נורא , נורא , נורא!