יום ראשון – 18.11.73

1. בערך ב- 8:00 צילצלה תלמה מרגולין. פניה דיברה איתה וקבעה איתה פגישה ב- 14:00, ביום ב', בתל-השומר, בכדי להחזיר לה את התיק ששכחה אצלנו. תלמה מסרה לפניה שמספר הטנק הוא 123.

2. 10:25 – צילצלתי ל- 227933 ("בלהה ועטליה"). אמרו לי:
א. סגן-אלוף קאופמן כבר לא עובדת בצוות, נשאר סגן.
ב. בנוגע לאלי זכאי וכן בנוגע ל"קשר" – כל זה הועבר לחוקרים.
ג. עכשיו צריך להיות בקשר עם אלוף-משנה דבורה תומר, ראש מרכז לאיתור נעדרים, מטכ"ל, ת"א, הקריה. טלפונים: 03-692016,
03-264440, 03-262344.

3. 10:15 – בא צבי הורן.
10:30 – בלה אברמוביץ'.
11:00 – גב' פויר (הביאה עצמות לכלב ולחתולה).
בסביבות 11:30 – כאשר התכוונו לנסוע ל"ביטוח לאומי" (לסדר את העיניינים של העוזרת) – באו סוניה ודוד שטיינגרטן.

4. בערך ב- 11:45 יצאנו (עם צבי הורן) ל"ביטוח לאומי" בכדי לסדר את עינייני עוזרת הבית (אסתר יצחקי). משם הלכנו עם פניה לצוות אכּא. הצוות כבר לא קיים. מצאנו שם סגן (?) שבעצמו כנראה לא מתמצא בעיניינים. נתן לנו כתובת יותר מפורטת של המטכ"ל: כניסה משׂדרות שאול המלך (בתל-אביב), חוליה בטיפול בחיילים "נעדרים" (השאר – ידוע לנו: דבורה תומר…).

5. בערך ב- 12:30 הגענו לדבורצקי (הייתה גם גינה והיו הזוג רשף. אריה חושב שמשתדלים לשחְזר כל שעה של המלחמה. הוא חושב שהפרט (מספר הטנק 123) יכול לעזור. חושב שעושים את החקירה בצורה יסודית (בעיה של עגונות – לא עגונות – איננה רלבנטית כאן).
ה"רחבה הסינית" נמצאת בשטח שלנו. מסר לנו גם שהבת של אשתו של אליהו מרידור – אביטל – עובדת אצל סגן-אלוף דבורה תומר.
כפי שהבנתי מפי אריה, הגופות של גידי והנהג של "הזחל" ז"ל – זוהו רק הודות (לפי) "המיקום" (ידוע היה איפה זה קרה).

6. 14:30 (?) – כאשר חזרנו מדבורצקי מצאנו פתק מעובדי הרדיו: ביקרו אצלנו וכנראה יבואו שוב.

7. 14:40 – צילצלה תמרה גרינברג (הצעירה, אישתו של סלומון גרינברג), דיברה איתה פניה וסיפרה לה מהו המצב.

8. 17:00 – עמיצור – הביא לי את הדואר מהפקולטה. רמז שברבנות הצבאית יש הרבה "חומר", אלא שהם לא יודעים למי למסור את זה.

9. 17:05 – בא גד נתן (עד 17:45).

10. 17:05 – צילצלה נחמה דה-שליט. נדברנו שנצא לתל-השומר מחר בשעה 10 בבוקר.

11. 17:45 – דינה (מהעבודה של פניה).
17:50 – מהעבודה של פניה (3 גברים + 2 נשים – גיל, גבי, מישה, ברוניה, נטשה סלפואן). (הלכו ב- 18:40).

12. 18:10 – דיברתי עם רחל הופמן. היום היא לא ראתה את הפצוע – אלי זכאי – מכיוון שהוא צריך היה לעבור ניתוח (השתלת עור).
רחל חוזרת שוב לתל-השומר. חושבת שמחר אפשר לבוא. בכל אופן – תצלצל שוב בערב. בנוגע למספר הטנק – אמרתי לה שכבר לא כדאי לשאול, כי זה כבר ידוע לנו.

13. 18:30 – צילצלה חנה גולן. כפי שמסרה לה היום האחות הראשית, לא נותנים להיכנס לבִּיתנים של השבויים-הפצועים, ושאפילו האחות הראשית צריכה להראות למשטרה שהיא הולכת לשם בתפקיד. נצטרך שוב לברר, מה המצב עם הכניסה לתל-השומר.

14. 18:35 – צילצלתי אני לחנה גולן בכדי לברר, האם הכוונה לרשות כניסה לתל-השומר או שאסור להיכנס רק לביתנים של השבויים. אבל חנה כבר לא הייתה בבית. ישראל אמר לי שהם יחזרו אחרי 21:00.

15. 18:45 – דיברתי עם נחמה דה-שליט – היא חושבת שלא תהיינה בעיות, מכיוון שהיא מכירה את כל הרופאים והפקידים בתל-השומר.

16. 19:45 – צילצל אריה דבורצקי (דיבר עם פניה). הוא התקשר עם רעננה מרידור וזו כבר דיברה עם הבת שלה, אביטל, שעובדת במטכ"ל, בנוגע לביקורנו מחר במטכ"ל.

17. 20:00-20:15 – ביקר אותי תלמיד – פרצובסקי (שמע על המקרה שלנו מפי בִּתה של גב' אמירה, הוא מועסק במשרד החוץ).

18. 20:20 – צילצלתי לעוזרת שלנו – אסתר יצחקי – ומסרתי לה שהטופס שאותו צריך הייתי למלא – בשביל הביטוח הלאומי – נמצא אצל רות וולף, השכנה מולנו.

19. 20:30 – רות הירש – 21:40.

20. 21:30 – צילצלה חנה גולן: לא נותנים להיכנס לביתנים של השבויים – לזה היא התכוונה. סיפרתי לה שנחמה דה-שליט בכל זאת רוצה לנסוע איתנו ומקווה שנוכל להיכנס.

21. 22:30 – צילצלה רחל הופמן: אלי זכאי הועבר לביתן 13, אולם היא שכחה לברר מהן שעות הקבלה בביתן זה.

22. 22:33 – צילצלתי לחנה גולן: היא תברר מחר בבוקר את שעות הקבלה בביתן 13.

23. 22:35 – מסרתי לנחמה דה-שליט שאלי זכאי נמצא בביתן 13 ולכן זה עלול לשנות את סדר הנסיעות שלנו.

הגיע עבורי מכתב מ"אנציקלופדיה לאישים" V.I.P. ובין השאלות שעליי למלא: שמות הילדים.


שיתוף יום זה:

הסבר ומידע נוסף

טנק מספר 123
tank-number
מספרו המלא של הטנק של גיורא היה צ-109123.
מעתה ואילך יכונה על ידי כולם כטנק 123.

"הזחל"
דוד מתכוון למעשה לזחל"ם, ראשי תיבות של "זחלי למחצה" (מאנגלית: Half-Track). מדובר בכלי רכב אזרחי או רכב קרבי משוריין המונע באמצעות שני זחלים מאחור וזוג גלגלים בחזית להיגוי.

כיתבו תגובה או שתפו את הסיפור שלכם