יום ראשון – 16.12.73

1. קיבלתי מכתב "השתתפות בצער" מרות ניב מארה"ב, וכן ניגש אליי ו"לחץ יד" פאול כ"ץ.

2. ב- 17:00 בערך, צילצלה אביטל מרידור ושאלה האם התקשרנו עם שני. נדברנו איתה שהיא מסדרת לנו פגישה ליום רביעי, 15:00.

3. בערב (ב- 20:15 בערך) דיברתי עם אריה דבורצקי:
א. אהוד שמבורסקי הועבר לפיקוד המרכז ובינתיים איננו מגוייס.
ב. אריה מבלה את היום אצל חמתו, כי האישה המטפלת בה – גב' אשכנזי – חולה.
ג. חושב שצריך לכתוב לפרופ' גְנִידֶנְקוֹ ברוסיה.
ד. הוא כנראה בתוך העיניינים (כנראה הוא בקוֹנְטקט עם אביטל).

4. ב- 20:45 בערך (עד 20:50) – דיברתי עם ציפין, אצלו אין חדש. הבטיחו לו (מהוועד להנצחת החייל) שעוד השבוע ימצאו את הדברים האישיים של אחיו.
דרך אגב, משיחתי עם ציפין הבנתי שיש לו אינפורמציה שאנו שולחים אנשי מודיעין במסווה של מחפשׂי חללים, ולכן המצרים לא מסכימים לכניסה לשִטְחם.


שיתוף יום זה:

הסבר ומידע נוסף

Gnedenkoפרופסור בוריס ולדימיר גנידנקו, 1912-1995
מתמטיקאי בעל שם עולמי בתחום תורת ההסתברות ועיקר מחקרו במשפטי גבול. 
גנידנקו היה המנחה של דוד בעבודת הדוקטורט שלו (והשפיע על המשך מחקריו במשפטי גבול של סדרות וריאציוניות רב מימדיות ובמיוחד לאבריהן המקסימליים). בין השניים התפתח קשר אישי והערכה רבה.
לאחר פתיחת שערי ברה"מ בתחילת שנות ה- 90, הזמין דוד את גנידנקו לישראל לביקור רשמי מטעם האוניברסיטה העברית, והתלווה אליו לכל אורך הביקור לאחר שהייתה זו להם פגישה מחודשת מאז נפרדו באמצע שנות ה-50. גנידנקו נפטר בסוף דצמבר 1995, ושבועיים אח"כ, בינואר 1996 נפטר דוד, שניהם היו בני 83.

כיתבו תגובה או שתפו את הסיפור שלכם