יום שלישי – 18.12.73

1. ב- 11:30-12:00 – הייתה גב' ווינטראוב אידה.
רמזתי לה שמוטב שקרובתה אילנה (רבינוביץ'?) שלמדה אצלי פעם – לא תבקר אותי. כן רמזתי לה שכ"ץ (מהמכון לסיבים) גם-כן מיותר עכשיו.

2. פניה ניפגשה בעבודה עם גיל גורדון. את גיורא הוא לא פגש אף פעם, מאז אחרי התחלת הקרבות.


שיתוף יום זה:

הסבר ומידע נוסף

dec73_h
מן העיתונות.

כיתבו תגובה או שתפו את הסיפור שלכם

  1. מאת מיכל תלם כץ‏:

    עוקבת די בהתמדה אחרי יומן החיפושים. קריאה קשה, מפוזרת, שמות, פרטים, שעות, טלפונים פגישות… כל אלו יוצרים את האווירה הכאוטית שהייתה בסיטואציה שנקלעה אליה המשפחה בעקבות מלחמה כאוטית לא פחות.
    המרדף אחר המידע, הרצון לקשר עם המערכת הצבאית ולכל פיסת מידע מהסביבה הקרובה ועם כל הקשרים, יוצרים תחושה קשה של בדידות ונתק מהאחראים לחיילים שיצאו למלחמה.
    זהו מסע קשה של ציפייה לבשורה (להיפך מבריחה).
    הסיפור הפרטי כל כך בצורה של יומן חיפושים מפורט, יכול בעיני להוות בסיס לספר מרתק בהיבט אחר של המלחמה הקשה ביותר שידעה המדינה.
    היומן הוא מסמך חשוב ומרתק. מעורר תחושות של כעס, בלבול, חמלה, ובדידות קשה מול האימה המובנית בלשלוח בן לצבא, למלחמה. כאמא לחייל בעידן אחר, מקווה שלא אתמודד עם אימה שכזאת.