יום שלישי – 15.4.1975 – יום הזיכרון

אתמול בערב הדלקנו נר לרגל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. קיבלתי גם חבילה של עיתונים ("הארץ") עם מספר פרטים על מסירת הגופות.
היום גם צילצל לי שמחה רוט (מ"קרן התרבות") – חשב שאולי נלך לבית כנסת, שם תהיה אזכרה. בין היתר נודע לי ממנו שכבר זוהו 5 חללים, ביניהם בנו של אמיציה (הבן היה טייס ז"ל; הייתי פעם עם אמיציה במשלחת אצל מזכירו של רבין ופעם במשלחת אצל יגאל אלון).
בערב – בטלוויזיה (האמריקאית, Channel 7, 21:00-22:00), היה שידור שמוקדש ליצחק רבין. בין היתר הראו את בְּנוֹ המקבל דרגת קצין בסיומו של קורס קצינים. הבן בן 20.
הדבר היחיד שאני "מקנא" ברבין שבנו נולד לא ב- 1954 אלא ב- 1955.


שיתוף יום זה:

הסבר ומידע נוסף

ידיעה על זיהוי 5 מהחללים
IMAG3174

כיתבו תגובה או שתפו את הסיפור שלכם

  1. מאת מיכל דסברג‏:

    האם זה יהיה לא טקטי להחריד לומר שהתגעגעתי לקרוא את ׳קולו׳ של אביך? פתאום מבינה עוד יותר את משמעות ההחלטה שלך לפרסם את היומן לפי הקצב שבו נכתב. הכתיבה או החיים. יש ספר בשם כזה של חורחה סמפרוו. ניצול מחנה בוכנוואלד שהיה כותב צעיר כשנשלח למחנה הריכוז ( על רקע היותו במחתרת) וכשהשתחרר הרגיש שלא יוכל עוד לחזור לכתוב אם ברצונו לחיות כי הכתיבה פירושה לכתוב רק על ואת המוות שחווה. הוא בחר בחיים ולא כתב 20 שנה בערך. זו האסוציאציה שלי ערב יום השואה כשאני פוגשת שוב את היומן והקול הזה ׳המוכר׳ שנעלם בחודשים האחרונים.