יום רביעי – 18.6.1975

1. צילצלתי לוועד להנצחת החייל. בן-שמואל לא היה אבל הפקידה מסרה לי שהמצבה כבר מוכנה וכבר בונים את הקבר. כנראה שיהיה מוכן מחר וביום ו' (שישי) נעלה להר הרצל. שאלה אותי אם אנו רוצים אזכרה ואז יזמינו חזן. ביקשתיה שאם יהיה מר בן-שמואל – שייצלצל.

2. צילצל בן-שמואל: הוא חולה, מקבל זריקות ושוכב בבית. הוא מניח שמחר ייגמרו את בניית הקבר. אם יוכל – יבוא איתנו.
בנוגע לאזכרה – כרצוני. גם דתיים לא תמיד עושים אזכרה במקרה כזה, אם נרצה – להודיע יום קודם בכדי שיזמין חזן.

3. פניה צילצלה לאחינועם – אולי תבריק את ההעתקים האחרונים של "דבר". משיחתי אתמול עם ישראל גולן הבנתי שגם ב"דבר" הייתה כתבה על הטנק.

4. ב- 10:20 הגיעו הראל ודני יפה. נתנו להם "דיווח מלא" וגם הבטיחו שכשנחזור ארצה נקבל העתקים מכל החומר (הראל יעבוד אצל לסקוב). שם הפקידה בלשכה – שלומית. הם הלכו ב- 12:30. ליוויתי אותם. דני יפה הזמין אותנו לבקר בקיבוץ שלהם (זה קיבוץ מפ"מי – תל עמל).

5. באותו זמן הגיעה רינה ממשרד הביטחון (עם גבר צעיר) ולקחה את הפספורטים. בערך ב- 12:00 חזרה והביאה את האישור למס נסיעות.

6. אחרי הצהרים ביקרנו בדירה שלנו. פניה נכנסה לגברת פויר. הם רוצים גם לבוא לטכס גילוי המצבה.
משם הלכנו לשטיינגרטן. הגענו ב- 16:30. פניה הייתה כשעה. אני הייתי עוד כחצי שעה וקצת בכיתי.

7. בחוזרי למלון מצאתי שם את דינה (מהרדיו) ואחר-כך הגיעו: ברוניה, כהן, גיטה, רבינר, תמרה, מרה ברוך, וובר, ואחר-כך בא יצחק נדל עם אשתו (ועוד אחרים אולי?). ברוניה נשארה כמעט עד 20:30. ירדנו לאכול ואז הגיעו יצחק כצנלסון עם אשתו ואחר-כך מונייה פְּרת (מהרדיו). עם כצנלסונים ישבנו אחר-כך בלובי של המלון ואז הגיעה קטיה.
בערך ב- 23:00 עלינו לחדר. כן, הגיעה בערב גם סימה קמינסקה.

8. גיל צילצל מוקדם יותר וסיפר שהלך אל המורה-מחנכת אורה. ב- 23:30 צילצלתי למורה, כי התחלנו כבר לדאוג. המורה – אורה יוגב – סיפרה שגיל כבר הלך ובינתיים גם סיפרה שגיל בסדר גמור, ושהוא ממש חי את חיי היהודים בקנדה והכל איכפת לו. גם סיפר לאורה כל מיני פרטים על גיורא ועליי.

9. עוד לפנות ערב היה צילצול מבוריה רס: הם רוצים גם-כן לבוא לטכס גילוי המצבה. הבטחתי לו שאודיע לו על היום והשעה.

10. כאשר היינו בבית מצאנו מִבְרק מעליזה שמיר וממשפחת מרגולין.

11. טלי מונדלק (הדיירת) סיפרה לנו שהיום צילצל אליה אביהַ מארצות-הברית: הוא קרא בעיתון על גיורא ושאל האם הגענו ארצה. אמר גם שאולי יבקר אותנו בטורונטו, כאשר נחזור לשם. הבטחתי לטלי לתת להם צילצול מטורונטו (גם פטנקין ביקש ממני לעשות את זה).

12. בערב – ב- 23:00 צילצלתי לישראל גולן: "חנה במצב חמוּר". לקחתי ממנו את מספר החדר שלה ב"הדסה" ושעות ביקור, אולי נוכל להגיע אליה מחר.

13. היה גם צילצול מרות וולף.

14. נזכרתי: מהשיחה עם הראל הבנתי שגיל 19 הוא גיל מיוחד שבו חלים שינויים בגוף, ואפשר להבדיל בחור בן 19 מבחור בן 20, למשל, ושזה עזר לזיהויו של גיורא. סוג הקרקע אותו זה שהיה אצל מוטי שמיר ויאיר שחק.


שיתוף יום זה:

הסבר ומידע נוסף

june18_75
מן העיתונות

כיתבו תגובה או שתפו את הסיפור שלכם