יום שלישי – 23.10.73
1. לפני 9:00 היה טלפון מברוניה דיזנדורף (פניה הייתה בבית). היא "ניחמה" שגיורא עלול להיות בשבי.
("שיהייה לה פצע על הלשון" – ביטוי ברוסית).
2. ב- 9:25 מסרו בגלי צה"ל ד"ש משלמה חמו.
3. 11:00 – צילצלה שושנה קניאל, מסרתי לה את מספר הגדוד (196) וכן את הטלפון 07331 ששייך לגדוד זה.
4. בסביבות 12:00 צילצלה שוב שושנה קניאל (דיברה עם פניה) ומסרה לה את המספר של ג'וליס 96921–055 שאותו אנו כבר יודעים.
5. ב- 14:40 צילצלתי למדור מיון בדואר: הכל מפענחים והכל מחלקים.
ב- 14:45 צילצל הֵשֶׁק: הגיעו מהקיבוץ והם נמצאים כאן מיום אתמול (רחוב ברזיל 7) ובינתיים לא רצוי לבקר. נתקשר איתם מחר. את ההודעה על נפילתו של בארי ז"ל הֵשֶׁק וריבה הביאו לנעמה ביום א' 21.10 (כנראה שאז היינו בתל-השומר).
6. 17:00 – צילצלה חברה של גיורא – ניבי סמילן, טל' 33260. מסרתי לה כל מה שידוע לי עד עכשיו על גיורא ועל הפרטים שלו.
7. 17:30 – צילצלה שוּלה בר-הלל (דיברה עם פניה).
8. 17:40 – צילצלה חנה גולן, סיפרתי לה על הכל.
9. 17:00-18:00 – ביקרו אותנו סוניה ודוד שטיינגרטן.
10. 19:20 – צילצל הכתב הצבאי בוריס תימור ומשום-מה שוב ביקש לוודא את המספר האישי של גיורא. מסרתי לו גם את התחלת השירות הצבאי וכל שלבי השירות.
11. 19:30 – צילצלו שמואל ונחמה: גם קצין העיר לא יכול לברר שום דבר אחרי "2015".
12. 19:35 – פניה דיברה עם אבא של חיים לוי ("ג'ינג'י"). חיים צילצל שהוא נשאר ללון ברפידים. שום פרטים אחרים לא מסר.
13. 19:50 – צילצלה אשתו של ארקדי תימור. הבעל צילצל מרחוק ומסר: שגיורא "חי ונלחם טוב" (דיברתי איתה ברוסית). פניה גם-כן דיברה איתה: ארקדי יחזור בלילה. נדברו שהוא יצלצל לנו בכל זמן.
14. 20:15 – צילצלתי אל שמואל אגמון וסיפרתי לו כל מה שאמרה אישתו של ארקדי תימור.
15. 20:30-9:15 – הלכתי לשטיינגרטן וסיפרתי להם שיש תקוות טובות.
16. 21:40 – דיברתי עם גינה (דבורצקי-שמבורסקי). אבא כבר מרגיש טוב. שמבורסקי – בצנחנים, גידי – קצין חרמ"ש (ממנו הייתה גלויה מ- 17.10.73).
17. במשך היום ניסיתי הרבה פעמים להתקשר עם נורית (מייזלר) אולם ללא הצלחה.
18. 22:30 – צילצל ארקדי תימור: סיפר שהכל בסדר. התחיל לדבר איתי אולם פניה לקחה את השפורפרת. גיורא נמצא בגדה המערבית של התעלה (כקצין כאילו?). קיבל מהמחשב את כל הנתונים (יש שם מחשב שקולט אינפורמציה – הערכת המצב – כל ארבע שעות). יש לו אפילו הכרטיס מהמחשב אולם הוא אומר שאסור לו לתת לנו את זה עכשיו. הוא ימסור לנו את הכרטיס אחרי המלחמה. כפי שארקדי מוסר, הבן שלו, בוריס, קצת בילבל אותו, כי הבן מסר "קורס קצינים" במקום "קורס מפקדים". בכלל, המצב שם מאוד טוב, עושים "עבודה יפה" וזה יִגמר מהר. כאשר צילצלה אלינו אשתו ב- 19:50 הוא בדיוק קיבל את האינפורמציה מהמחשב.
19. 22:40 – פניה צילצלה לגרייבסקי וסיפרה לו את הכל.
20. 22:50 – צילצלתי וסיפרתי לדוד שטיינגרטן.
הסבר ומידע נוסף
ויקטור גרייבסקי, 1925-2007
נולד בקרקוב שבפולין בשנת 1925. בינואר 1957 הצליח גרייבסקי לעלות לישראל, ולאחר לימודים באולפן הוצעה לו משרה במחלקת מזרח אירופה של משרד החוץ. באותה עת החל קול ישראל לשדר שידורים בגלים קצרים בשפה הפולנית וגרייבסקי התקבל כעורך וקריין של שידורים אלה. הוא עבד שנים רבות ברשות השידור, ותפקידו האחרון לפני פרישתו לגמלאות היה הממונה על קבילות הציבור ברשות השידור.
זמן קצר לאחר שעלה ארצה, הק.ג.ב. יצר איתו קשר והציע לו לפעול כסוכן שלהם בישראל. גרייבסקי קיבל את ההצעה לכאורה, אך למעשה דיווח עליה במקביל לשירות הביטחון הכללי. גרייבסקי התבקש על ידי השב"כ למסור לק.ג.ב. מידע איכותי מפעם לפעם כדי לשמור על אמונם, ולעתים גם מסר להם מידע שגוי. פעילותו זו נמשכה כ־15 שנה, ובמהלכה אף התבשר כי יקבל את עיטור לנין כהוקרה על שירותו למען ברית המועצות.
ב-28 בספטמבר 2007 קיבל אות הוקרה מראש השב"כ על תרומתו לביטחון המדינה.
הבוס של פניה במחלקה לשידורי הרדיו לברה"מ.
