יום שני – 29.10.73
1. 8:30 – צילצלנו לאמא של חיים לוי (ג'ינג'י): הוא כנראה קיבל "שוֹק", שוכב ברפידים, אולם הביתה לא משחררים אותו.
2. 8:50 – צילצלנו אל שרה ראובני: מהאח שלה אין להם ידיעות (הוא היה 1308/קמ"ח). המפקד של הפלוגה (מחלקה?) שלו נפצע ושוכב עכשיו בבית הבראה בנתניה. ראובני האב נסע לבקר אותו. יש גם סברה שמספר אנשים מהקורס נלקחו אח"כ כמפקדי טנקים. יש עוד שני פצועים: אחד בבית-חולים "מאיר" בכ"ס, אולם זה נפצע ביום הראשון או השני של הקרבות. פצוע שני (יצקן?, מחיפה) – לא זוכר שום דבר.
3. צילצלתי למקום עבודתו של אלברט ביטון איתו חזרנו לירושלים, 287082, מסתבר שהוא הנהג של המנכ"ל של משרד החינוך, אלעד פלד. המזכירה שדיברה איתי הבטיחה לצלצל אל גרושתו ושוב להזכיר לה את הפרטים 460 ו-196, במקרה וביטון יבוא לבקר אותה.
4. 9:10 – היינו במשרדו של קצין העיר. שוב מסרנו לסגן האלוף (שגוייס רק אתמול לתפקיד זה) את כל הפרטים (פגשנו אח"כ גם את דר' קאופמן).
5. 10:00-10:30 – היינו ברשות השידור. לאשתו של הכתב יורם רונן מסרנו את הפרטים של גיורא (רונן יורד היום לתעלה).
6. בצאתנו מרשות השידור פגשנו את יצחק נדל (אורן). הוא מספר שחברי תנועת "מצפן" עוסקים בחבּלה (על ידי "מתיחות" וכו'). נזכרתי אז בסיפורו של עמיצור שמישהו הוציא גלויה מתיבת הדואר שלהם (גלויה מאליעזר, בעלה של חנה עמיצור).
7. 12:00 – צילצלה שוב רוחי (חברה של גיורא) בקשר למשרד באבן-שפרוט. דיברה איתה פניה ואחרי זה אני דיברתי. הסברתי לה שאין טעם לִמְרוֹט את עצבינו. אם היא חושבת שיש טעם למסור את הפרטים על גיורא במקום זה או אחר – שתעשה את זה.
8. 12:20 – צילצלה גב' מנור (אמא של אריאל) ולקחה את הפרטים של גיורא. מסתבר שאריאל מנור במודיעין.
9. 15:40 – צילצלה שוב מנור: מסרתי לה פרטים על "האנשים" שראו את גיורא ב- 12.10 ו- 14.10.
10. 15:15-16:05 – היה עמיצור (שמשון).
הציע לי להתחיל לעשות משהו.
11. 16:15 – צילצלה חנה גולן, סיפרתי לה הכל.
12. 17:30 – צילצלתי לנעמי רבינר, אולם לא הייתה בבית. דיברתי כנראה עם אמא שלה, וביקשתי להזכיר לה שאני עוד חייב לה כסף בעד השיעורים הפרטיים בחשבון שנתנה לגיל.
13. 17:40 – באו ניסן, זיווה ורוני לוויתן.
14. באו שמואל ונחמה אגמון (נחמה הביאה לי וואליום).
15. 18:00-19:30 – צילצלו:
16. ארקדי תימור: דיבר עם פניה, הבטיח שיישלח מחר שני אנשים לגדה המערבית של התעלה. בינתיים לפי הרשימות המעודכנות ביותר, גיורא לא מופיע ב"רשימות קשות".
17. צילצל מר סבירסקי:
א. לקח פרטים על גיורא, בשביל פעולה בחוץ-לארץ (מישהו ממערב גרמניה, מטפל בנוער). לא הבנתי בדיוק לְמה הכוונה.
ב. מסרו לו שראו את בנו אתמול בגדה המערבית ושהיום היה ד"ש ממנו ברדיו.
ג. מסרתי לו גם את הפרטים של מרדכי שמיר ואת הכתובת של אימו של שמיר.
ד. הוא לקח גם את הפרטים של קובי ראובני.
18. צילצלה בּקי (חברה של גיורא), סיפרתי לה מהו המצב.
19. שוב צילצלה בּקי. מתחילים לעבוד צוותות לאיתור נעדרים (דיברה עם פניה).
20. צילצלה גב' ביסטריצקי.
21. ביקרנו (ב- 19:40 בערך) את הוריו של בן גולן ז"ל. כאשר חזרנו, ב- 21:30 מסר לנו גיל שצילצלו:
22. בוריה רס: מסר את מספר הגדוד 196, חטיבה 460, והטלפון של הגדוד הוא 6907376.
23. חווה פוגל: שאלה מה נשמע.
24. רחל הופמן: שאלה מה נשמע.
25. 20:40 – אחרי שחזרנו מהביקור אצל יצחק גולן – צילצלה שולמית בר-הלל: מה נשמע? (דיברה איתה פניה).
26. 21:45 – צילצלתי אל בוריה רס:
א. איך להשתמש במספר טלפון כזה הוא בעצמו לא יודע (כנראה ששם צריך לבקש את השלישות?).
ב. בִּיתו, נטע, בדקה – וגיורא לא נמצא ב"רשימות הקשות".
ג. נטע פגשה בבית ההבראה חייל שראה את גיורא לפני פרוץ המלחמה.
27. 21:50 דיברתי עם רחל הופמן:
א. היא חושבת שצריך להיות גדוד 460 חטיבה 196 (אולם לי זה נראה כלא נכון).
ב. פגשה חייל שנפצע ביום הראשון של המלחמה (שמכיר את גיורא).
ג. הזכירו לה שאח חורג של בת-עמי בַּסַן הוא מפקד אוגדת שריון.
28. 21:55 – צילצלתי לקיבוץ העוגן וביקשתי למסור לבת-עמי בסן שתתקשר איתי בכל זמן (נתתי את מספר הטלפון, השם).
29. 22:00 – דיברתי עם שרה ראובני: הבנתי שהפעולה שעושה סבירסקי קשורה עם "הצלב האדום". כן נודע לי כי הבן של סבירסקי, אודי, היה בגדוד 14 או 17 (?). לקחו לגדוד זה כארבעה אנשים מגדוד 196 (לקחו אותם מהפלוגה של אחיה, קמ"ח, ולא מהפלוגה של גיורא – קמ"ז).
30. 22:20 – צילצל יוסף כהן, אבא של ארי כהן:
א. שמע שהמיפקד נגמר.
ב. שכבר פועלים הצוותות של החוקרים.
ג. שמע שמספר האנשים שלא קיבלו ידיעות הוא פי ארבע יותר גדול ממספר האנשים שעליהם אין עדיין ידיעות (כתוצאה מהמיפקד), כלומר – הנעדרים שלא הודיעו עליהם. מכאן המסקנה שחלק ניכר מבין אלה שלא קיבלו ההורים ידיעות מהם – נמצאים בחיים.
ד. אני מצידי סיפרתי לו על הפעולה של סבירסקי.
ה. כהן גם סיפר שאצל גיורא אנגלהרט הכל בסדר, ועל גיל גורדון לא שמע שום דבר (לא לרעה ולא לטובה).
ו. יודע על מקרה שרק אתמול קיבלו גלויה ראשונה (ולא קיבלו לפני זה שום הודעה).
ז. אני סיפרתי לו על הסיפור ששמענו מפי יצחק נדל ("החבּלה" של אנשי "מצפן") ועל זה שהרבה גלויות של חיילים נזרקו על ידי מתנדבים (מקרה כזה הוזכר היום בעיתון הפולני).
הסבר ומידע נוסף
"שוֹק"
הלם קרב.
תנועת "מצפן"
ארגון שמאל רדיקלי אנטי-ציוני, שפעל בישראל במהלך שנות ה- 60 וה- 70. דגל במהפכה סוציאליסטית אשר תתבסס על מועצות נבחרות של העובדים, התנגדות לציונות וקריאה להכרה בזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני. בעקרונות היסוד של התנועה הם מגדירים את הארגון הסוציאליסטי מצפן כ"התאגדות-מרצון של סוציאליסטים מהפכניים, הפועלים על-יסוד השקפת העולם המרקסיסטית - נגד כל ניצול ודיכוי של אדם בידי אדם; ולמען מהפכה סוציאליסטית עולמית אשר תבטל את כל המשטרים החברתיים מדיניים הקיימים (המבוססים על ניצול ודיכוי) ותקים חברת-שפע לא מעמדית של אנשים חופשיים, המנהלים באופן קולקטיבי ומודע את תהליך חייהם החברתיים, יוצרים ומנכסים במשותף את השפע החברתי".
בארגון היו חברים יהודים וערבים יחדיו עם יתרון מספרי ליהודים וזאת בשל קשיים בירוקראטיים וביטחוניים שלא אפשרו תנועה חופשית של הערבים בתחומי פעילותה של המפלגה.
מיפקד
עקב חוסר המוכנות של הצבא וההפתעה שבתקיפה של צבאות ערב, נוצר אי סדר רב ברישומי הכוחות. חיילים רבים נעו בין כוחות ויחידות, נפלו בשבי או נהרגו, כך שמספרם של החיילים הנעדרים או שמיקומם אינו ידוע, הגיע לכ- 1,500. על כן, התקבלה הוראה לעריכת "מיפקד" - רישום מסודר של הכוחות - שבמסגרתו נדרש כל מפקד לעבור על כל החיילים הנמצאים תחת פיקודו ולרשום את שמותיהם ואת פרטיהם האישיים.
