יום ראשון – 25.11.73
1. 9:15-9:50 – בערך, היה אצלנו חנוך מרגולין עם חבר שלו (שניהם נמצאים מעכשיו בכוננות, בסביבות ירושלים). חנוך לא חושב שהסיפור של זכאי "בדוי". לפי דעתם, זכאי סיפר מה שבאמת זכור לו. פעמיים נפגש עם זכאי ובכל פעם שמע אותו סיפור. חנוך חושב שהמקור היחיד שנשאר לחקור זה רמי מתן, אליו חנוך לא הגיע. חנוך הבטיח לי לתת את מספר הטלפון של רמי מתן (מתן חיפאי אולם מספרו לא מופיע בספר הטלפונים), המספר רשום אצל חנוך, אולם זה במצפה רמון.
2. ב- 9:50 צילצלה אמא של משה פאול. העברתי אותה לפניה. כנראה שהיא מתכוונת היום לבקר אותנו, יחד עם גב' בת-שבע דורי.
3. פניה קיבלה ממרים יששכרוב:
א. הכתובת של רמי מתן: (סגן?), מ.א. 2078377, חיפה, דרך הים 56.
ב. אין מאיר שחר בין ההרוגים ולא בין הנעדרים.
4. בערך לפני 14:00 באו אלינו גולנים: יצחק, מרים. חזרו מ"שלושים" לבן גולן ז"ל. קיבלו מהיחידה של בן את מכתביו וכו'. כעבור כחצי שעה בא בנם רוי (רועי) והביא שרשרת עם "מגן דוד" שגיורא נתן במתנה לבן לפני כשלוש שנים, כאשר בן נסע לארה"ב. ההורים החליטו שגיל ילבש את "המגן דוד" הזה.
(הבטחתי ליצחק גולן שאתן לו את המכתבים שבן כתב לגיורא מארה"ב).
5. ב- 16:40 באו מר וגב' קשת השכנים, והלכו ב- 17:40.
6. ב- 16:40 בא דובי עופר – ישב איתנו עד 18:15.
7. ניסן לוויתן (18:00-18:45). קבענו שניסע איתו לשיבטה לקחת את "הדברים" של גיורא.
8. סוניה ודוד שטיינגרטן (18:10-19:00).
9. תמרה – 18:30. ב- 22:00 צילצלו קרוביה מירושלים והבנתי שהיא מתכוונת ללון אצלנו.
דובי עופר סיפר לנו שניסה – דרך קרוב שלו – למצוא פרטים על גיורא. דרך אגב, דיברנו על "דעותיו הפוליטיות" של גיורא. דובי אומר שלפני כ- 3 שנים היה גיורא בעד "ארץ ישראל השלמה", אולם אחר-כך נעשה פחות ימני. בשבילי זו הייתה הפתעה. כל הנושא עלה כאשר בנוכחות דובי עופר ומשפחת קשת דיברנו על הבחירות הקרובות. אמרנו, שאנו רוצים להצביע בעד מי שבעצם היה מצביע עבורו גיורא.
10. ב- 18:55 צילצלה חברה של גיורא (לשעבר) – ורד שֵׁר (האם בילבלתי אותה עם "סמילן"?) – שהיא באה, ואומנם היא באה ב- 19:40 בערך וישבה אצלנו עד 21:20. אחר-כך הלכנו ללוות אותה. ממנה שמעתי דברים "מעודדים": גיורא "העריץ" את הוריו, במיוחד אותי. כאילו אח"כ התחרט שבחר במגמה ערבית, ולא הקדיש יותר זמן למקצועות ריאליים.
היא אמרה שגיורא – בניגוד לבּנים אחרים – התייחס בכבוד להוריו ואמר אפילו שהיה מחנך את ילדיו כמו שאנחנו חינכנו אותם. ורד שר הבטיחה שתיתן לי – אם תמצא – מכתבים שהייתה מקבלת מגיורא (הבנתי שבתקופה מסוימת הקשר ביניהם נותק "בגלל שטות". אחרי ששניהם התגייסו היו מתכתבים מזמן לזמן).
11. ב- 19:10 צילצלתי לאיילה שפירא (משרד הביטחון) אבל לא מצאתיה בבית.
12. כאשר שטיינגרטנים הלכו, ראיתי שדוִד שכח את הכובע. בכדי "להתאוורר" מתמרה, יצאתי עם מוּקִי הכלב לטיול להחזיר לשטיינגרטן את הכובע. כאשר חזרתי היה טלפון מיוסף כהן (19:40): הוא לא הצליח לברר את בעיית "מאיר שחר" וייעצו לו בשלישות שלא ינהל "חקירה פרטית". מצד שני, הוא מצא – כפי שנדמה לו – קצין בשם שחף. הסברתי לכהן שזה לא מתפקידו להכניס לחוקר שמות אחרים. מצד שני, אמרתי לו שיש אומנם הרושם שמשהו היה "רקוב" גם בצבא. איך זה ייתכן שמפקד של גיורא, רמי מתן, שפיקד בסופו של דבר על שלושה טנקים ויצא בשלום, איך זה ייתכן שלא התעניין בפיקודיו? הרי הוא וודאי היה כבר יותר מפעם אחת בחופשה. האם אחרי הקרבות לא צריך להתעניין בגורל פיקודיו? הרי הוא זה שנתן להם פקודה "לתת אש", כאשר הם היו בטנק פגוע מוקפים ע"י האויב.
בכל זאת כהן ייעץ לי שאהיה "אדיב" אם אני מתכוון לכתוב לרמי מתן ולקבל ממנו אינפורמציה.
13. שוב היה "שיטפון" של אורחים:
ב- 20:25 באו אמא של משה פאול, ובת-שבע דורי (אמא של נירה).
ב- 21:07 נורית שטראוס.
ב- 21:15 חיים ברקאי עם אשתו.
ניצלתי הזדמנות לצאת ב- 21:20 ללוות את ורד שר וחזרתי ב- 21:40. אח"כ הייתי פחות אדיב וישבתי בחדר שלי. תודה לאל ב- 22:20 כולם הסתלקו. לחיים ברקאי ולאמא של פאול נתתי את הפרטים של רמי מתן.
הסבר ומידע נוסף
שרשרת שניתנה לבן גולן ע"י גיורא
ומאז במשך כשנתים-שלוש ענד אותה גילי
