יום רביעי – 7.11.73

1. ב- 12:00 היו אצלנו אוּמנים (ישראל אוּמן ואסתר), אולם לא היינו בבית.

2. בעיר פגשנו לפני הצהרים את שמואל קניאל. רוצים להיכנס אלינו.

3. דיברתי עם שמואל אגמון. מסתבר שהם היו אתמול מאוחר בערב אצל דבורצקי. סיפר גם שהיה עם נחמה ב"שנלר", והסתכלו על תמונות שבויים.

4. ביקשתי מרחל שביט (המזכירה של המכון למתמטיקה) שתברר האם טקס האזכרה לגידי ז"ל נערך היום (צריך להניח שאז דבורצקי ייסע לנגב).

5. 13:00 – צילצלה אלישבע ירון:
א. מה נשמע? סיפרתי לה על השיחה עם KRAM מבלגיה.
ב. היא סיפרה לי שאהרון אריאל קיבל הודעה שבנו נעדר אחרי זה שאריאל כבר ידע שבנו בשבי.
ג. חושבת שכדאי שבכל זאת ניפגש או נדבר עם ששון שילה, זה שהיה מפקד-מדריך בזמן סידרת החינוך בפתח-תקווה.
ד. מכיוון שלא ידעה, אז סיפרתי לה שעם המג"ד מצנע כבר דיברנו. למעשה, גם לוּ היה חי קצין המבצעים ז"ל, גם אז לא ברור אם היינו מצליחים לברר מי היה מפקד הטנק של גיורא, שמיר וזכאי, כי קצין המבצעים משבץ קודם את הצוותים, וכאן מדובר כפי שאפשר להניח על איזה שהוא קצין מהשריון שקפץ אל תוך הטנק ברגע האחרון בִּמְקום מצנע.
ה. אלישבע ירון גם הציעה לנו שאם לא נגיע לדבורצקי היום, אזי היא מוכנה להצטרף אלינו מחר.

6. 13:50 – צילצלה עליזה שמיר ודיברתי עם חתנה:
א. המספר האישי של אלי זכאי – 2167873.
ב. סיפרתי לו את הרעיון על זיהוי אלי זכאי בתמונות.
ג. סיפרתי לו על השיחה שלי מאתמול עם סבירסקי.

7. 14:10 – צילצלתי למשפחת ממן, שכנים של עליזה. מסתבר, שהיא נסעה עם חתנה לאשקלון. ביקשתי למסור להם פרטים על:
א. רמי מתן – סרן, מפקד הפלוגה.
ב. ששון שילה (מעלה החמישה, וכן הכתובת והפרטים באשקלון).

8. ב- 17:20 הייתה ברוריה מיוזם אולם היה רק גיל בבית.

9. 19:10 – צילצלתי לאוּמן. מסתבר שישראל אומן היה בחופשה של מספר שעות. דיברתי עם אשתו אסתר. ישראל נמצא בסביבות תל-אביב, מגוייס לנ"מ.
אסתר אומן גם סיפרה לי שהם נכנסו היום בסביבות 11:00 לדבורצקי, אולם לא מצאו אותו בבית. כנראה שהוא נסע לטקס לזכר הבחורים שנקברו ב"משמר הנגב".

10. הייתה אצלנו קטיה וסיפרתי לה על כל מה שהצלחתי לברר לאחרונה (20:20-22:00).

11. 20:30 – צילצל גרייבסקי. הוא קיבל הודעה מחגי פינסקר, שזה מסר ל- BBC את הפרטים של גיורא, ואלה הבטיחו להעביר את זה לכתב ה- BBC במצרים.

12. 20:45 – צילצל קניאל שמואל, שרוצים לבוא.

13. 21:20-23:55 – היו אצלנו קניאל ואשתו שושנה, ורחל פיסטנברג.

14. 21:30 – צילצלה רחל הופמן. הסברתי לה על הצילצול שלנו ל- KRAM.


שיתוף יום זה:

הסבר ומידע נוסף

מחנה שנלר
הוקם כבית יתומים גרמני בשנת 1860, כאשר עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הפך למחנה הצבא הבריטי המרכזי בירושלים
. ביום 17 במרץ 1948 פינו הבריטים את המחנה והעבירו את הפיקוד בו לחטיבת עציוני, כוח ההגנה של מחוז ירושלים,‏ ומאז שימש המתחם כבסיס צבאי במשך 60 שנה.במהלך מלחמת יום הכיפורים ולאחריה, נקראו בני משפחות החיילים השבויים והנעדרים אל המחנה בכדי להביט בתמונות ובקטעי ראיונות, בדומה לנעשה בוועד למען החייל בתל אביב ("מרתף האימים").

כיתבו תגובה או שתפו את הסיפור שלכם