יום שישי – 2.11.73
בלילה מה- 1.11 ל- 2.11 היה לי חלום מחריד:
ראיתי את אריה דבורצקי לבן כסיד, אומר שמשהו קרה עם גידי.
1. 10:00 – צילצלה אלישבע ירון:
א. בגייסות השריון מעדכנים אינפורמציה על אלה שגוייסו אח"כ. בְּנה עידן מסר גם שָם את הפרטים של גיורא.
ב. תפקיד החוקרים לעבור בכל בתי החולים ולקבל אינפורמציה מכל הפצועים, וכן מפי אלה שנמצאים בבתי ההבראה.
ג. בן דודתה (זה שהיה מפקד בית-הספר לשריון, יפה) אולי יחזור ליממה הביתה מכיוון שאישתו בחודש התשיעי ויש לה "סיבוכים". אם תהיה אפשרות, אלישבע אולי תוכל לקבל ממנו איזו שהיא אינפורמציה על הגדוד של הפטונים (הוא ירד עם הצנטוריונים).
ד. סיפרתי לה את זה שמסרה לי בזמנו רחל (הופמן), שבבית הבראה בנתניה נמצא איזה שהוא מפקד פלוגה או מחלקה שנפצע מייד עם תחילת הקרבות (שרה ראובני סיפרה דומה, אלא שהמפקד שעליו היא שמעה נמצא בבית הבראה באיזה שהוא קיבוץ (קיבוץ ברנר?). אלישבע חושבת שבמקרה כזה כדאי לנסוע ולדבר עם אדם כזה, מכיוון שהוא יכול לדעת משהו על התפלגות (פיזור) ה"קורסנטים" בין המחלקות והפלוגות השונות.
ה. הדואר שנשלח לחיילים נמצא לא בג'וליס, בית-הספר לשריון, אלא בגייסות השריון.
2. 10:30 צילצל שמואל הררי: הפסיקו להקרין את תמונות השבויים.
3. ב- 11:20 מסרה פניה ל"גל הקל" את ההודעה הבאה: "לגיורא מייזלר מירושלים, קובי ראובני מגבעתיים, מרדכי שמיר משדה וורבורג, אנא תנו סימן חיים, התקשרו עם הבית, דואגים לכם".
הבחורה, עופרה, שקיבלה את ההודעה, סיפרה לפניה שיש עוד ילד מאותו בית-ספר לשריון שנעדר – ארנולד ברין, קיבוץ משמר השרון.
4. 15:08 – מסרו את ההודעה ב"גל הקל" בצורה מצונזרת: "לגיורא מייזלר… התקשרו עם הבית, תכתבו, מצפים לכם".
5. 15:35 – דיברתי עם רחל הופמן (כל זה התקבל אחרי מספר צילצולים לשם דיוק הפרטים):
בתל-השומר נמצא ב"מצב תקין" חייל מבית-הספר לשריון, שמו ירון חיימי (מחלקה 25). מפי חייל זה נודע:
החייל חיימי היה כמעט כל הזמן באותה פלוגה של גיורא שלנו, רק באיזה שהוא שלב מאוחר העבירו אותו לפלוגה או מחלקה אחרת, וגיורא נשאר ב- ז' ( פלוגה? מחלקה?). כאשר ירדו לתעלה חיימי שובץ לגדוד 79. מפי חיימי ידוע ש:
א. המפקד האישי של גיורא בקורס המטק"ים היה בבאיצקי רפי, טלפון 231335–03. המפקד נפצע בהתחלת הקרבות.
ב. בפלוגה המקבילה לזו של גיורא היה מדריך בשם אריה ברוידה. ברוידה נפצע והיה תקופה ממושכת בהחלמה בבית גולמינץ,
(טלפון 03-22685). אתמול הופיע ברוידה בתל-השומר במחלקת שיקום וחזר הביתה, כנראה שהוא גר באשקלון.
ג. מפקד הפלוגה של גיורא (בבית-הספר לשריון) היה סרן רמי מתן.
ד. בפלוגה של גיורא היה חייל בשם שאול דנג'ילי מחיפה (שעליו החייל לא יודע שום דבר, פשוט זוכר שם כזה).
6. 16:35 – דיברתי עם אביו של רפי בבאיצקי, הבטיח לי שהבן (רפי) יצלצל אליי מייד כשיחזור הביתה.
7. 16:55 – התקשרתי וסיפרתי לאלישבע ירון על הפרטים החדשים שקיבלתי לעיל, בפרט על המפקד האישי של גיורא. הציעה: לברר מתי נפצע המפקד, מה היה השיבוץ בהתחלה, אולי הוא יתעניין בחיילים אחרים מפלוגה זו – שאליהם אפשר להגיע.
8. 17:50 – דיברתי עם אמא של יגאל דותן. הוא ברגע זה לא בג'וליס ולא בבית, אלא ב"שדה" (לא בחזית). ברגע שיחזור או יצלצל תמסור לו את מספר הטלפון שלנו, והוא יתקשר איתנו. יגאל היה באותה פלוגה של גיורא – קמ"ז.
9. צילצל הֵשֶׁק (זכאי): הם עכשיו כאן (פניה דיברה).
10. 18:15 – קרה פנצ'ר: טילפן אדם בשם פּוֹלק מנתניה (25068) ושאל אותי מה הבעיה, כנראה שמישהו קלט את השיחה שלי עם גברת דותן.
11. מסרתי הכל לרחל הופמן.
12. 18:50 – מסרתי לאלישבע ירון את הפרטים על חיימי ירון ועל דותן יגאל, וכן שבג'וליס ישנם בחורים שחזרו מהקרבות.
13. 19:15 – צילצל אליי בבאיצקי רפי:
א. האינפורמציה שנמסרה איננה נכונה במובן זה שהוא לא היה מדריך של גיורא אלא היה איתו בקורס ועבר את כל השלבים שגיורא עבר. הוא היה תותחן, באותה פלוגה של גיורא. הוא נפצע ביום ראשון, 7.10 (יום שני לקרבות).
ב. לא יודע לא את מספר הגדוד, לא חטיבה וכו', והם הופיעו בתור "כוח בית-הספר לשריון".
ג. לא יודע מי היה מפקד הפלוגה, ידוע לו שמפקד בית-הספר היה עמיר יפה, והוא ירד עם הצנטוריונים (זה מסרה לי בזמנו אלישבע ירון – קרוב משפחתה).
ד. מציע לנסוע לג'וּליס ע"י אשקלון, שָם יש מדריכים שאולי יודעים משהו.
ה. חזר על הסיפור שפיזרו אותם בין כל מיני מחלקות וגדודים, והם שימשו לא כמפקדי טנקים אלא במקצועם הקודם.
אחר-כך דיבר איתי אביו של רפי בבאיצקי:
א. בג'וליס נמצא בתור מדריך יגאל דותן, שהיה נהג טנק פטון ועבר את כל השלבים של גיורא. עכשיו הבחור הזה עוסק כנראה בהדרכה. הבחור מנתניה, יכול להיות שהוא בחופשה בבית, ומספר הטלפון שלו
22449–053.
ב. בג'וליס, בבית-הספר לשריון, במדור הקשר, עובד בנו השני של בבאיצקי, אדיר בבאיצקי. האב ימסור לבן את הפרטים של גיורא ואם נחליט לנסוע לג'וליס אז אדיר יוכל לעזור לנו.
14. 19:30 – דיברתי עם משמר השרון (24703–053). הטלפונאית אישרה שאומנם מ- ארנולד ברין לא הייתה אף ידיעה. ביקשתי אותה שתמסור להורים של ברין שיתקשרו איתי. הטלפונאית סיפרה שהגיע חייל מ"דפנה" (קיבוץ, מושב?), שמו אלישע, יותר פרטים איננה יודעת, ושבנוגע לארנולד ברין לא היה לו שום מידע.
15. 21:00 – צילצל ארי כהן. הגיע לחופשה של יומיים (חוזר ביום ראשון בבוקר):
א. הוא (חרמש) ירד לתעלה רק ביום שבת, יום כיפורים, כך שאת גיורא לא ראה, למעשה אחרי יום שישי, 5/10.
ב. פיזרו אותם ואחרי הקרבות הראשונים שיבצו אותם גם בין יחידות של מילואים. ארי נמצא כל הזמן בחטיבה 421 (את הגדוד איננו יודע).
ג. על קובי ראובני ידוע לו שכאילו נהרג (ככה הוא שמע מפי חברו של קובי ראובני).
ד. מבטיח שכאשר יחזור ביום א', יעשה כל אשר באפשרותו בכדי לברר מה קרה עם גיורא, ויכתוב לי כל מה שייוודע לו ("אמת!").
ה. בנוגע לשיבוץ – שיבצו אותם לכל מיני יחידות במהלך הקרבות. כך למשל גיורא אנגלהרט צורף אחר-כך ליחידת מילואים.
ו. גם הוא רמז לי על אפשרות שאי אפשר לזהות גופות.
ז. לפניה הוא אמר שיכול להיות שנפל בשבי (אבל זה כנראה בכדי להרגיע אותה).
ח. לא הייתה אפשרות לכתוב. הוא במקרה הצליח לתת גלויה לאזרח בשבוע הראשון, והודות לזה קיבלו הוריו את הגלויה. בדרך כלל לא הייתה אפשרות לכתוב כי הם היו בקרבות. חוץ מגלויה זו הוא לא הצליח יותר לכתוב.
ט. המפקד של הפלוגה של גיורא בקורס היה רמי (זה מתלכד עם מה שידוע לנו – רמי מתן). כפי שידוע לארי, רמי מתן נשאר בחיים, והמפקד של הפלוגה השנייה היה נמרוד, הוא נהרג.
י. כתבים מהרדיו שאספו ד"שים לא הגיעו ליחידה שלו.
ממכתב אחד לגיורא הבנתי שגיורא התכתב עם מישהו בשם נמרוד הררי. צריך לברר האם שם משפחתו של נמרוד זה – היה הררי? האם זהו זה שעליו סיפר לי גיורא שהוא חיזר אחרי לָלָה?
16. בערך ב- 21:15 – שוב מסרו את הד"ש לגיורא קובי ומרדכי, אחר-כך היה ד"ש נפרד למוטי שמיר משדה וורבורג.
ממכתב מסוים שנועד לגיורא קבעתי ששם משפחתו של נמרוד הוא הררי.
הסבר ומידע נוסף
בתי הבראה/בית גולמינץ
מתקן נופש של האגודה למען החייל ובית ספר לפיתוח מנהיגות. בימי המלחמה ולאחריה שימש המקום כמתקן החלמה לחיילים פצועים, ובחופשות הקיץ נערכו בו קייטנות לילדים של חללי מערכות ישראל.
בתי הבראה נוספים היו פזורים ברחבי הארץ.
עמיר יפה, 1940-1977:
קצין צה"ל. במלחמת יום הכיפורים, פיקד יפה על גדוד הטנקים 198, אשר היה מאויש בחניכי קורס קציני שריון וקורס מפקדי טנקים של בית הספר לשריון. הוא לחם עם גדודו בחזית סיני מקרבות היום הראשון למלחמה, דרך מתקפת הנגד של 8 באוקטובר בגזרה הצפונית של התעלה, מערכת הצליחה של תעלת סואץ, הלחימה בגדה המערבית של התעלה ועד לקרב העיר סואץ. על לחימתו בראש הגדוד עוטר יפה לאחר המלחמה בעיטור העוז.