יום שישי – 30.11.73
1. בבוקר הייתי באוניברסיטה וצילמתי את המכתבים של בן גולן (שכתב לגיורא) כאשר בן היה בארצות-הברית. כן צילמתי את מכתביהם של דרור ענבר וסוניה פרז’נצ’בסקי (אולי אתן את הצילומים לחוקר התיק).
2. ב- 12:00 בערך (הייתי באוניברסיטה) צילצלתי ודיברתי עם איילה שפירא. היא העבירה את רשימת המכתבים ששלחתי לגיורא, וכן אמרה לי שהנציגים של יחידת הטיפול בנעדרים יופיעו בירושלים רק כעבור שבוע (?).
3. ב- 15:00 בערך בא פאול משה, הגיע לחופשה. הוא עכשיו בטייס. ישב כשעה. ממנו נודע לנו שכאילו דעותיו של גיורא היו ימניות: "ארץ ישראל השלמה", "גבולות בטוחים" וכו'… כאלה הן גם דעותיו של פאול. זה לא הפריע לגיורא לאהוב את הקיבוץ (כמו גם למשה פאול) "מבחינה כלכלית" (זהו הביטוי של פאול, ולא ברור לי למה הכוונה? חיים צנועים? במובן כלכלי?). מסתבר שהייתה לגיורא בזמנו חברה יותר אינטימית – מירי זינגר (מהכיתה שלו).
4. בסביבות 18:00 באה אלישבע ירון וישבה איתנו עד 19:15 בערך.
5. ב- 21:25 באה מרים בלבן. ישבה רוב הזמן עם פניה. הלכה ב- 22:00.
6. אני "ביליתי" כל אחרי הצהרים על סידור הצילומים של המכתבים של בן גולן ז"ל לגיורא שלנו (מאמריקה). ישבתי עד 1:30 וקראתי את כל 15 המכתבים שבן גולן כתב לגיורא. הבנתי שגיורא היה מספר לבּן על המתרחש בארץ (הפגנות הפנתרים השחורים ב- 1971 וכו'), וכן הוזכר – באחד המכתבים – שמה של מירי זינגר.
מזה שכתב בן ראיתי שהוא שיבח את חוש ההומור ואת צורת הכתיבה של גיורא. ארזתי את מכתביו של בן בכדי למסרם מחר להוריו. אבקש מהם, אולי ישנם אצלם מכתבים מגיורא לבן.
7. פניה קיבלה היום את ה"מודיעין לחבר" – אוקטובר-נובמבר 1973, ה"יוצא לאור" ע"י אגודת העיתונאים. מסתבר ש"בית סוקולוב" היה מוכן למלחמה כבר ב- 5.10, ביום שישי, ערב יום הכיפורים:
"אתראה ראשונה להיות מוכנים למבצע זה קיבלנו ביום שישי, ה- 5 לאוקטובר ב- 1 בצהרים, כלומר – יותר מיממה לפני שפרצה המלחמה".
כנראה שאצביע בעד ליכוד בכדי שלא יפסידו את קולו של גיורא שלנו.
הסבר ומידע נוסף
בעקבות הפגנת ההורים מאתמול
