יום שלישי – 6.11.73

1. 9:00-9:10 – ניסיתי להתקשר עם משה ממן – אין תשובה. התקשרתי עם ביה"ס. הבטיחו למסור לעליזה שמיר שתתקשר איתי.

2. יצאנו ב- 9:15 בכדי להתקשר עם KRAM, ובדרך גיליתי שאין לי את מספר הטלפון. חזרתי הביתה. אחר-כך התקשרתי לפניה ומסרתי לה (הפתק היה אצלי בכיס הימני, ולכן לא יכולתי למצוא אותו).
בקיצור, ב-10:25 בערך, דיברה פניה עם KRAM ועם אשתו, שהבטיחו הנ"ל לעשות. גם-כן חושבים שלא כדאי לשלוח מכתב לגיורא אם לא ידוע שהוא בשבי.
בנוגע לתמונות השבויים – היו תמונות בעיתונים, אולם הם לא שמרו עליהם. ינסו לחפש עיתונים ישנים ולשלוח לנו.

3. 10:10 בערך – צילצל צבי הורן. סיפרתי לו על הפעולה "הבינלאומית" שלנו. הוא מסר לי פרטים בנוגע לטלוויזור, והבטיח להביא אותו אלינו (ב- 9:50 בערך ביררתי בבנק שהיתרה שלי 3,411 ל"י. כנראה שהאוניברסיטה העבירה כבר את המשכורת, כך שאוכל לתת לצבי את הצ'ק).

4. חווה (עורכת תוכניות בעברית לחו"ל) סיפרה לפניה שפרופ' ארנפלד קשור עם מישהו מ"הצלב האדום" ואפילו שולח חבילות לבנו. היא לקחה את פרטיו של גיורא, וכן מספר הטלפון שלנו.

5. 13:50 – צילצלה עליזה שמיר. הסברתי לה שוב שאצל כל קצין עיר ישנן התמונות.
א. הבטיחה למצוא לי את המספר האישי של אלי זכאי.
ב. ביקשה שישלחו לה תמונות של שבויים ממערב גרמניה.
ג. כפי שידוע לה, שמו של אלי זכאי הופיע ברשימה של 89 שבויים, שנמסרה ע"י המצרים.
ד. חתנה עסוק עכשיו, אולם אם יתפנה, ינסה להביא את אמא של זכאי לשם זיהוי בתמונות השבויים (כפי שהסברתי לה את הרעיון שלי).

6. הגיעה גלויה מגיל גורדון (מתאריך 25.10.73).

7. עמיצור הביא לי מהאוניברסיטה את הדואר (תלוש המשכורת).

8. בסביבות 16:00 צילצלתי לשטיינגרטן. הסברתי לו שדיברנו עם KRAM ואין צורך יותר לכתוב מכתבים.

9. פניה חזרה ב- 16:05. סיפרה ליצחק גולן על הגלויה שקיבלנו מגיל גורדון (ההורים של גיל גורדון בתל-אביב).

10. בסביבות 17:00 צילצלה אסתר שפיגל. חתנה חזר ולא הצליח לברר משהו. מסר – לכל מי שאפשר היה – את הפרטים של גיורא.

11. 17:00-18:30 – היו אצלנו רבין ואשתו (רות). סיפרתי להם את כל הסיפור.

12. בסביבות 17:30 – צילצל גד נתן. נדברנו שאתקשר איתו אם אצטרך, בעניין הפעולה שהציע לעשות.

13. צילצל אבא של ארי כהן. "עדכנתי אותו". בנוגע למיפְקד – כנראה שזה יגמר בימים הקרובים. בנוגע לשאלה – האם אפשר לפי המספר האישי של אלי זכאי לקבוע משהו (מאיזה תאריך הוא בשבי?), הוא הסביר לי שהתוכנית של המחשב נותנת רק את ה"סלדו", ואי אפשר לשחזר את העבר.

14. 18:00-19:00 – היה שוב צבי הורן, ומשהו סידר עם הטלוויזור.

15. עמיצורים צילצלו שהולכים לבקר את אריה דבורצקי (בסביבות 18:50). מכיוון שצבי הורן היה אצלנו לא יכולנו להצטרף אליהם.

16. בִּזְמנוֹ, כאשר היינו בוועד למען החייל בת"א, אמר לנו סגן-אלוף
בן-זאב שקשה לסדר את המיפְקד מכיוון שהרבה בחורים הגיעו לקרבות מבלי שקיבלו צווי גיוס, ולכן קשה עכשיו לקבוע מי לחם או לוחם. לעומת זאת סיפרה רות רבין, שקרוב שלה גם-כן הגיע ליחידה מבלי לקבל צו-גיוס אולם לא נתנו לו ללכת "טרם ביצעו רגיסטרציה מתאימה".

17. עמיצורים היו אצלנו בחזרה מביקורם אצל דבורצקי (באו אחרי 20:00 והסתכלו אצלנו ב"מבט").

18. 20:10 – טילפנה גב' דיזנדורף.

19. 21:45 – צילצלתי למשפ' סבירסקי:
א. הבן אודי הגיע לחופשה (עד יום חמישי?). הוא סיפר לי שיודעים אומנם שגיורא היה צריך להיות בטנק של המג"ד, וידוע גם שהיו שם שמיר וזכאי. אודי אמר לי שעובדים קשה על גילוי מפקד הטנק.
חיים לוי בסדר, ידוע לסבירסקי שחיים היה תקופה מסוימת ברפידים. בנוגע לרמי מתן – כפי שידוע לסבירסקי, רמי מתן נמצא בגדוד של אריק שרון (חטיבה 14, גדוד 79?). לגבי מפקד המחלקה של גיורא הוא איננו זוכר, כמעט כל מפקדי המחלקות נהרגו.
ב. דיברתי עם אביו של אודי. הוא מסר בזמנו את השמות גיורא, מוטי וקובי למכיר שלו ממערב גרמניה שהיה בזמנו פעיל ב"צלב האדום". הגוֹי הזה נסע במיוחד לז'נבה, למרכז "הצלב האדום", ומסר את כל הפרטים. ברגע שתהיה אינפורמציה כלשהיא, סבירסקי יודיע לי.
הוא גם הבטיח להשתדל דרך הצינורות הנ"ל להמציא לי תמונות ברורות של השבויים במצרים.
סיפרתי לו על זה שאלי זכאי נמצא בשבי, והוא המליץ לנסות את הרעיון שלי: אולי גב' זכאי תכיר את הבן אלי בתמונות, ואז אנו – אני וגב' שמיר, נוכל להתרכז בתמונה זו.
אמר לי שהוא בכל זמן לרשותי ושאצלצל אליו מתי שאצטרך.


שיתוף יום זה:

הסבר ומידע נוסף

אורי ארנפלד
בנו של פרופ' ארנפלד. חייל בגדוד 50 של הנח"ל המוצנח אשר נפל בשבי המצרי במהלך המלחמה, ושהה בשבי במשך קרוב לשלושה חודשים.
ממקימי עמותת "ערים בלילה", המאגדת בתוכה כיום 300 לוחמים פדויי שבי מכל מלחמות ישראל.


Gil_Gordon-B
גלויה מגיל גורדון

סלדו:
הכוונה לכך שבאפשרות המחשב להציג את התמונה העכשווית בלבד, ללא יכולת שיחזור העבר.

כיתבו תגובה או שתפו את הסיפור שלכם