יום שני – 19.11.73

4. נחמה דה-שליט הגיעה ב- 10:15. נסענו למוֹצא-עילית. אספנו את שמואל ויצאנו משם ב- 10:40 בערך. הגענו למטה הכללי לפני 12:00. מצאנו את אביטל מרידור והיא הכניסה אותנו לסגן-אלוף שני (חדר 9). אדם סימפטי. החומר הגיע אליו רק היום אבל הוא כבר היה קצת בתוך העיניינים. נוכחנו לדעת שהחומר שמסרנו בזמנו לצוות אכא הגיע אליו, מכיוון שראינו את התמונה של גיורא וגיל, אותה מסרנו בזמנו בירושלים.
בזמן נוכחותנו אצל ס"אל שני, הכניסו לי (נדמה לי שזו הייתה אביטל מרידור) תוצאות התחקיר שנעשה לאלי זכאי. זה שהקריא לנו סא"ל שני התאים – בערך – לזה שהיה לנו ידוע, בוורסיה שלי (ולא של פניה):
הטנק התחיל לנוע בהתחלת ההפגזה. בהתחלה, בתור מפקד הטנק, היה קצין המבצעים ואח"כ – מאיר שחר (?). כנראה שהם יצאו מבִּיְרט-מַדֵה (כנראה שמשיבטה הטיסו אותם לרפידים (יש שם שדה תעופה), משם הסיעו אותם לבירט-מדה, שם קיבלו את הטנקים). מספר הטנק 123. הם היו כנראה 4 טנקים, אולם אחד מהם יצא מכלל פעולה. מסתבר שמפקד המחלקה – כלומר, מפקד שלושת הטנקים האלה – היה רמי מתן.
הצוות – פרט למפקד – היה כפי שהיה ידוע לנו: מסתבר שמוטי שמיר היה התותחן ואלי זכאי – קשר-טען.
בערך בחצות נפגע הטנק ונעצר, אולם אף אחד לא נפגע (רק המפקד קיבל פציעה קלה מרסיסים). הם חיכו כ- 4 שעות עד השחר, וב- 4 בבוקר גילו שהם מוּקפים ע"י טנקים וחי"ר מצריים. אז התחילו לירות בהם, פגעו בטנק, וכפי שאלי זוכר הטנק התמלא בעשן, והוא נמצא היה מחוץ לטנק וכן מוטי שמיר. את מוטי לא לקחו, ואת אלי זכאי – שהיה מסוגל ללכת – לקחו לשבי. אלי זכאי לא שמע פיצוצים בטנק ולכן חושב שגיורא – שנשאר בִּפְנים – נשאר בסדר.
זה, בערך, תוכן התוצאות של החקירה הרשמית של אלי זכאי. אח"כ מילא סא"ל שַׁנִי טופס ובו רשם כל מיני פרטים אישיים של גיורא:
חפצים אישיים (שעון שוויצרי ישן, בלי מחוג השניות), העובדה שגיורא נימול בגיל 6 שנים – לאחר שעלינו ארצה, ה"עצם" (זִיז) המיוחד של גיורא, וכו'…
לפי התחקיר של אלי זכאי יוצאים מהנחה שפגיעת הטנק התרחשה בחווה הסינית (לא "רחבה", אלא חווה – FARM).

אחר-כך קישר אותנו סא"ל שני עם חוקר, סמל מרדכי גזית, טל.
03-260568, 03-260564. מסרתי לו את תוכן התזכיר שמסרתי בזמנו לצוות אכא בירושלים, ב- 31.10.73 (אודות שרגא רוזנבאום, חיים לוין, רינגרט), וכן את זה שגילינו לפני שבועיים לגבי צוות הטנק, לפני שובו של אלי זכאי מהשבי. כמו-כן שמות שהופיעו בקשר לנסיעתנו עם ניסן לוויתן לג'וליס ולגייסות השריון: רמי מתן, גרשון לאופר, פנחס פסקל, הוזכרו גם רפי בבאיצקי וגדי שפירא. בסוף נתתי להם גם את הפרטים של דרור ענבר.

5. בערך לפני 15:00 הגענו לתל-השומר, ביתן 13. השבוי לשעבר היה מחוץ לביתן ומולו היו גב' שמיר, מר דויטש ותלמה מרגולין (ביקשו שנבקר אותם בשדה וורבורג ונתנו עוד טלפון – ארנון, 03-923942).
הסיפור של זכאי היה בערך אותו דבר. מאוד שיבח את גיורא ("מנהיג של זהב", "בחור של זהב"). גיורא, כאילו, הוא שקבע – בטלסקופ – שמוּקפים הם ע"י מצרים (חי"ר וטנקים), אולם הפקודה הייתה להמשיך ולתת אש. שאלתי אותו למה לא הלכו מייד לשבי, אז הוא ענה לי שעל זה הם בכלל לא חשבו.
פניה כמעט שלא שמעה אותו (היה לי הרושם שהיא חושדת בו שהוא עזב את חבריו לטנק? ואולי לא).
אלי חושב שגיורא לא נפגע. אינו יודע מה קרה עם מפקד הטנק. חושב שהמפקד נעדר. הבטיח לבקר אותנו כאשר יבריא, וביקש שאם נבקרו שוב, שלא נביא לו שום דבר.
נפרדנו. פניה הספיקה להיפגש גם עם הפצוע שרגא רוזנבאום. הפנים שלו כבר בסדר גמור. עם אחותו של שרגא רוזנבאום נפגשתי גם אני. הבנתי ששרגא עכשיו לא יכול לאשר – באותו ביטחון כמו ב- 21.10 – את התאריך שבו ראה את גיורא שלנו.

חזרנו לירושלים הביתה ב- 17:15 בערך.

6. ב- 17:35 – טלפון מלוסיה קורזסיה (שי).

7. אחר-כך באו – כמעט בבת אחת:
17:40 – אורי פלטי, רחל צפתי, יעל זיסקינד.
17:50 – בן-זאב ואשתו ציפורה.
18:00 – אראלה ביתן ואמא של חבר של גיורא (שם החבר – אִירִי, האמא – לנה – מדברת רוסית).
18:10 – ווייס ואישתו מרים (החברים של רות וולף).
כולם יצאו בערך לפני 19:00 והחברים של גיורא היו עוד כחצי שעה (עד 19:30). רחל צפתי הביאה גם שלושה מכתבים שקיבלה בזמנו מגיורא. אני אכלתי "ארוחת צהרים-ערב" ופניה עסקה בשיחה עם הקהל. אח"כ קצת שוחחתי עם מר משה בן-זאב.

8. לפני 20:00 בערך, צילצל יוסף כהן (האבא של ארי), וסיפרתי לו על כל מה שעשינו היום. דרך אגב הוא גם רמז לי, שאם הטנק היה שמיש אז המצרים עלולים לצבוע אותו מחדש, ואז המספר של הטנק – 123 – לא נותן שום דבר.

9. כאשר הגענו הביתה (עוד קודם, מתל-אביב), סיפר לנו גיל שהיו: גב' דבורה ירדני (ב- 16:00 בערך), ומהמחלקה של פניה: אברשקה, אהרון, תמר (ב- 16:30 בערך), דוד שטיינגרטן (ב- 17:20 בערך), וגב' קופמן (ב- 17:15 בערך).

10. ב- 20:30 באו – כנראה באופן בלתי תלוי זה מזה – לפידות (הוא והיא), וראובן גבריאל עם איילה (הלכו ב- 22:20). הייתה לי שיחה (כולל "עסקית") עם ראובן גבריאל.

11. 22:25 – צילצלתי לשמואל הררי.

12. 22:35 – צילצלתי לדוד שטיינגרטן.