יום ראשון – 2.12.73
1. בבוקר – עוד ישנתי – צילצלה אלישבע ירון ודיברה עם פניה. מסתבר שפקיד "חשוּב" בשיבטה ששמו ויקטור דיבר בלילה עם אחותה של אלישבע, תמר, ומסר שלפני כשבועיים הורידו את כל הדברים האישיים והציוד של בית-הספר לשריון – לרפידים, ולכן אין טעם לנסוע לשיבטה.
פניה התקשרה עם זיווה לוויתן בכדי שתמסור לניסן שאין טעם לנסוע לשיבטה.
2. 10:00 – צילצלתי ל- 36610 (ביטחון) בכדי להתקשר עם איילה שפירא. היא איננה ומסרו טלפון של מקום עבודתה 225311, שהוא תפוס.
3. 10:30 – תפסתי את איילה שפירא – 225311. סיפרתי לה בדבר "הדברים האישיים", הבטיחה לברר האם היא מטפלת בזה או "יחידת הקשר" (כלומר – כפי שהבנתי – החוליה בתל-אביב). ביקשתי רשות ואפשרות טכנית להגיע לרפידים.
4. צילצלתי לאוניברסיטה בכדי לברר אצל אלישבע בקשר לוויקטור, אבל מסתבר שנפטר דודה, האח של ירדני – (כנראה שאותו אח שהגיע להלוויה של ירדני, מארצות-הברית).
5. דיברתי עם חיים ברקאי: חושב שכדאי בכל זאת שוב לברר בשיבטה אם צריך יהיה לנסוע לרפידים, צריך לדעת את הקוארדינטות, כי רפידים – זה שטח עצום (30 ק"מ). נתתי לו את המִסְפרים של שיבטה, גייסות השריון.
6. לפני 11:00:
א. הגיעה גלויה מרמי מתן:
גיורא לא היה איתו, אלא בכוח אחר.
"כל ההנחות שכתבת במכתבך נכונות, מתחילת המלחמה גיורא לא היה איתנו אלא בכוח אחר".
מציע לנסות אצל מפקדים אחרים.
מציין שמות חדשים: מציע להתקשר עם ויסמן אריה, נתניה,
053-28843.
ב. הגיע מכתב חתוּם ע"י אלון טל – שליש היחידה 1308: זו כנראה תשובה לגלויות מיום ד' 16.10. שכתבתי "למפקד היחידה ד.צ. 1308". בגוף המכתב אין תאריך.
ג. צילצלה איילה שפירא: בקשר לדברים האישיים של גיורא – בזה מטפל הוועד להנצחת החייל. הבטיחו לטפל במיון, חושבים – שלא כדאי שאנו נסע לבד לרפידים.
סיפרתי לה על זה שאי אפשר לסמוך על פקידים ובתור דוגמא הבאתי לה את המכתב שקיבלתי היום משליש של היחידה 1308 – כתשובה לגלוייתי מיום 16.10.73.
שפירא נתנה לי את הטלפון של הוועד הנ"ל: 527540. דיבר איתה בן-שמואל. ביקשתי את איילה שפירא שתִמְצא לי את הכתובת של מרדכי בראון.
7. 12:45-13:10 – דיברתי עם בן-שמואל, מהוועד להנצחת החייל. לא יכולתי להתאפק ולא לבכות. הבטיח לי שיברר את הכל ויצלצל אליי. ביקש שאהייה סבלני מספר ימים.
כאשר מסרתי לו את הטלפון שלי ושמי, שאל אותי האם אני ד"ר מייזלר?
8. 13:25 – צילצל בן-שמואל: מקווה שמחר או לכל היותר מחרתיים יהיו אצלו כל הדברים האישיים של גיורא.
"שאלוהים ינחם אותך!".
9. 14:00 – דיברתי עם נצחיה ליפשיץ המזכירה, ומסרתי לה שתלמיד שלנו – יזהר נוי – פצוע ונמצא בחיפה, ושצריך אולי לבקר אותו.
10. 14:50 – דיברתי עם חיים ברקאי וסיפרתי לו על שיחתי השנייה עם בן-שמואל. החלטנו שחיים לא פועל בינתיים בכיוון רפידים. לעומת זאת סיפר לי חיים שיש לו חבר שנמצא כחצי שעה משיבטה אותו הוא יבקש שבכל זאת יגיע לשיבטה ויברר, האם יש שם משהו מדִבְריהם הפרטיים של החיילים.
11. 16:20 – דיברתי עם אמו של אריה ויסמן (זה שהוזכר ע"י רמי מתן). הכתובת: רב-סרן אריה ויסמן, מ.א. 2078321. דואר צבאי 2041/ו. כתובתו – נתניה, רח' גורדון 23. נתתי להם את הפרטים של גיורא ושלי (כתובת), אמרתי שאכתוב לו לצבא ולבית.
12. אחרי 16:30 – באה נחמה דה-שליט. הייתה עד 17:30 בערך. רשמה בשבילי תרופה (בכדי להרגיע) ואח"כ נתנה טרמפ לי ולגיל בכדי שנגיע לכנסת ונעבור ע"י הארון של דוד בן-גוריון ז"ל.
13. בערך לפני 19:00 צילצל יוסף כהן ודיבר עם פניה. פניה סיפרה על הגלויה של רמי מתן ועל השם והכתובת של אריה ויסמן. כהן חושב שאפשר להתקשר עם דואר צבאי זה דרך גייסות השריון, כי – לפי דעתו – זהו הדואר הצבאי של רפידים (טל. 055-96921/6). בנוגע לדברים האישיים של גיורא – הוא חושב שאם נסע לג'וליס ונבקש רשות להגיע לרפידים, אז רשות כזו יתנו לנו. ואם נקבל רשות כזאת, כהן יוכל – אולי – לעזור לנו להגיע לרפידים.
14. בזמן השיחה הנ"ל חזרנו – עם גיל – מהעיר (עברנו ע"י ארונו של בן-גוריון ז"ל) – והופיע שוב השכן, מר ירושלמי (זהו ביקורו מס' 3). סיפר לי שיש הרבה תיקים אצל הרב פירון, אבל הרב פירון מוציא את ההודעה על מוות רק כאשר קיימת וודאות של 1,000% (לא 100%!). מכיוון שהתחיל גם לנהל "שיחת רעים" – (מה שלומכם? וכו') אז פניה יצאה קצת מכליהַ וירושלמי הסתלק.
15. 20:05 – פניה התקשרה עם ג'וליס, נתנה פרטים שלנו ושל ויסמן, מסרה את מספר הטלפון שלנו והבטיחו לנו שויסמן יתקשר איתנו.
16. ב- 20:10 – הופיעו לווין עם רוניה, ויצחק דרורי עם אשתו. היינו כבר, כנראה, פחות מנומסים (כולל פניה) וּתְשוּשים. ישבו כשעה (21:05), ונושא השיחה היה – האם צריך לבוא לבקר או לא. סיפרתי להם שאין לנו כבר כוח מביקורים. ליוויתי אותם החוצה והסברתי להם שלכל אדם דרושה שעה (ביום) של בדידות, ואין אנו יכולים להימצא כל היום – מהבוקר עד הערב – במצב של מארחים.
רוניה לווין לקחה את הפרטים של גיורא ושל ויסמן, והבקשה שלנו:
א. לברר מה עם הדברים האישיים של גיורא.
ב. למצוא קשר עם אריה ויסמן.
מסתבר שבנם איציק נמצא עכשיו ברפידים (שם יימצא כשבועיים).
17. בערך ב- 21:00 צילצלו מג'וליס. קודם דיברה פניה, והיא התחילה לבכות – מכיוון שהתחילו להסביר שיש לפנות אל קצין העיר.
בכל אופן, ויסמן נמצא עכשיו בגדוד 196, אולם הקו לגדוד זה מקולקל עכשיו. היא הבטיחה לפניה שאולי תצלצל אלינו בבוקר (מחר) (מכיוון שלנו אין אפשרות לתפוס קו זה). כאשר אני דיברתי איתה – אז היא התחילה להסביר לי שהיא לא הכתובת וכו'. סגרתי את הטלפון.
18. 21:35 – צילצלנו אל אלישבע ירון: דודה שנפטר זה בדיוק אותו אח של יעקב המנוח שאותו הכרתי כאשר נפטר יעקב.
הוא באמת הגיע עם אישתו מארצות-הברית והם היו בזמן האחרון בחיפה (בן 72 היה במותו).
19. 22:15-22:42 – עשינו עם פניה טיול. כאשר חזרנו – מצאנו פתק מגיל שצילצלו שטיינגרטנים וביקשו שנצלצל. צילצלתי אליהם – מסתבר שאצל סוניה שבר בקיבה.
20. במשך כחצי שעה הקראתי לפניה את המכתבים שכתב גיורא לדובי עופר.
21. פניה סיפרה לי שבלה אברמוביץ' סיפרה לה – מפי חתנה משה – ששלושה טנקים טבעו בזמן המעבר לגדה המערבית של התעלה, ושאח"כ בנוּ גשר על התעלה. האם ידוע מי היו בצוותים של הטנקים האלה?
הסבר ומידע נוסף
גלויה מרמי מתן
פטירתו של דוד בן גוריון
