יום שני – 3.12.73
אני מתחיל לצאת מדעתי: בלילה מה- 2.12 ל- 3.12 היה לי חלום מוזר: גולדה נותנת את ההרצאה ואני המתרגל. היא אמרה מספר מילים על "פונקציות" ורוצה, שאני – בתירגול – אדבר על "רציפוּת": אני רוצה לשכנעה שזה מושג מסובך וזה צריך לעשות בהרצאה.
1. צילצל בבוקר מלכין (שמסר לי עבודה בקורס "תורים"). עניתי לו שהעבודה נמצאת אצל יגאל אדירי, בטכניון.
2. קיבלנו מכתב "תנחומים" – ממרק כץ (מארצות-הברית), וכן קיבלתי מכתב מתלמידִי לשעבר חיים לויטה (מדואר צבאי).
תמיד הייתי מקבל הנאה כאשר גיורא היה מספר לי על שבחים ששמע עליי, עכשיו – כאשר גיורא נעדר – אני אדיש לכל.
3. ב- 16:40-16:50 דיברתי עם רב-סרן שוורץ (אחד מהחוקרים) ומסרתי את השמות והפרטים שהוזכרו בגלויות של רמי מתן: ולגרין, ויסמן.
4. 17:00 – דיברתי עם יצחק דרורי (מין "התנצלות" על "קבלת הפנים" שלנו מאתמול).
5. ב- 18:20 בערך – צילצל שמואל אגמון: סיפרתי לו על כל העיניינים ושבינתיים לא נוסעים. מחר אשתדל להתקשר עם אביטל ואברר האם יש משהו חדש, ואז נחליט לגבי הנסיעה. כן אדבר שוב עם בן-שמואל מהוועד להנצחת החייל.
6. 21:40 – צילצל חיים ברקאי: דיבר עם חברו שגר לא רחוק משיבטה. מסתבר שוויקטור – ירד יחד עם "הכל" לרפידים. המכיר של חיים מבקש לדעת איזו שהיא "נקודת ציון" של הדברים האישיים של החיילים.
נתתי לו רק את הטלפון של גייסות השריון וכן את השמות של: גדי שפירא, רפי בבאיצקי, פנחס פסקל, אלי הנדברק.
7. 22:00 – צילצלתי לסוניה ודוד (סתם – מה שלום סוניה? בגלל ה"שבר").