יום רביעי – 9.1.74
1. בבוקר – לפני ההרצאה, פגשתי את ראובן קמינר (שהכרתיו מוועדת הדיפלומות). שאל מה שלומי ועניתי לו ש"הבן שלי הלך", אז הוא "נזכר" במכתב שלי ב"הארץ". יותר לא דיברנו.
2. אחרי ההרצאה נפגשתי עם ציפין. הוא נוסע היום לתל-אביב. כנראה שיש לו פגישה בקשר ל"פעולות" בחוץ לארץ, לעורר את דעת הקהל.
3. פניה סיפרה לי: בבוקר, לפני 10:00 (הייתי באוניברסיטה), התקשרה אישה ושאלה עליי. פניה מסרה שאני באוניברסיטה. מסתבר שצריכה להיות ביום שני בערב, ב- 8:30, פגישה עם אהוד אבריאל (?), מהלשכה לאיתור נעדרים, פגישה עם הורים. אהוד אבריאל (?) דיבר אח"כ עם פניה והסביר לה שהיה רוצה להיפגש עם מספר הורים של נעדרים בבית של חבר שלו (מהתקופה שאביראל עבד במשרד החוץ). פניה אמרה לו שמעדיפה שלא יצלצל אליי לאוניברסיטה, שלא אתרגש לפני או בזמן ההרצאה. בקיצור – יצלצלו אלינו שוב על המקום והכתובת של הפגישה.
4. לפני 13:00 הופיע והיה עד אחרי 15:00 – רב-סרן משה אליעז. היה – לפני פרוץ המלחמה ובשלבה הראשון – סגן מפקד הגדוד של מצנע. עכשיו הוא מפקד פלוגה בגדוד 79.
למעשה בא "לנחם" אותנו, ולומר שגיורא נפל בעד "אידיאל". כפי שהבנתי – על גורלו של גיורא פעם ייוודע לנו יותר. הבנתי שגדוד 79 עכשיו – זה לא הגדוד שהיה בזמנו. מסתבר ש- 79 זה גדוד של סדירים ומכיוון שלא נשאר ממנו כלום – יצרו שוב גדוד בשם זה. מצנע פיקד על הגדוד 196, ועמיר יפה – 198. עכשיו מפקד 196 הוא לפידות. בגדוד 196 היו, כאילו, בזמנו, 6 פלוגות – ואח"כ – לפי פקודה של לפידות – חלק מהפלוגות הועברו לגדודים אחרים.
הוא דווקא אמר שבקשר לאספקה ותחמושת – היה הכל בסדר. ביקר כבר שתי משפחות אחרות ברחוב שלנו. היה רוצה שנמשיך להאמין בצה"ל. הבטיח שיבדוק מתי ירד הכוח של אהוד, אהוד בְּרוּק, לסיני.
דרך אגב, רמי מתן נפצע בתאונה.
הבטיח גם לבדוק ולכתוב לי, האם קיימות רשימות כל שהן, בנוגע לזה שסיפר לנו יגאל, שב- 14 או ב- 15 – עשו רשימה מלאה של כל הלוחמים בגדוד 79.
אכל אצלנו ארוחת צהרים (אחרי זה שהלך, ראינו שבחוץ חיכה לו כשעתיים אוטו צבאי עם נהג).
מסתבר שאחד מהסימנים (משְׁנֵי הסימנים-סמלים) שעל החולצה של גיורא – מקבלים אחרי שהות בקווים (זה כנראה קיבל גיורא אחרי שהיה בקורס הנהגים בסיני).
מסיפורו הבנתי שבשעה 12:00 (ב- 6.10) החליטו שהמלחמה תפרוץ ב- 18:00. אז מצנע היה בסיור בתעלה. אח"כ הוּזעק חזרה: הסגן שלו – זה שבא אלינו – הוא שנתן בינתיים פקודות לטנקים לנוע קדימה.
הבנתי שהטנק של המג"ד מצוייד ב- 3 מכשירי קשר (כלומר, שיכול להתקשר בעת ובעונה אחת עם מספר מפקדים?). הצופן של מצנע אומנם היה 10. מצנע נפצע ב- 15.10. מצ"ח = משטרה צבאית חוקרת.
5. בערך ב- 18:00 – הגיעה אלישבע ירון והייתה עד 20:15.
הבנתי שהיא "לא מרוצה" מהמכתב שלי ל"הארץ". מטרתה, כנראה, לדאוג לרמת המוראל.
משיחתי עם אלישבע הבנתי שאומנם היה "תכנון" מסויים ב"שואה". כולם אומרים עכשיו שלוּ היינו מחזיקים בקו בר-לב יותר אנשים, היו לנו יותר אבדות.