יום שבת – 5.1.74
1. 11:35 (בערך) צילצלה גברת בליץ, שד. הרצל 38, טלפון 5323324.
הבן שלה – איש מילואים (בן 25), איש שריון – נעדר. כפי שהבנתי – הם השתתפו בהפגנות ובפגישות עם גולדה, עם גורודיש וכו'. קראה את המכתב שלי, מזדהה עם כל מילה. מספרת לי שביום ב', 7.1, בשעה 14:00, בבית החייל בתל-אביב, תתקיים פגישה של הורי הנעדרים עם המפקדים. רוצה שגם אנחנו נבוא. מוכנים לקחת אותנו, אלא שהם ייצאו, כנראה, רק ב- 13:15, כי הבעל עסוק בעבודה ("חשובה") ולא יוכל לצאת קוֹדם (בית החייל נמצא בתל-אביב, ברחוב וייצמן, לא רחוק משׂרה ושמואל שלנו).
2. 11:45-12:15 – היו ריבה, השק ודוּדוּ זכאי, ואבירם עם המטפלת. הטלפון אצל נעמה מקולקל. יודעים על המכתב שלי (השק שכח את המצלמה ודוּדוּ חזר לקחת אותה).
3. 16:40-18:45 – היו דובי עופר וגיורא ביתן. גיורא ביתן הביא שני מכתבים של גיורא. היה ויכוח "פוליטי": דובי – מערך, גיורא ביתן – הצביע בעד שולמית אלוני. כנראה שהמלחמה מאוד נמאסה על החיילים שלנו. קראו שניהם את מכתבי ב"הארץ".
מסתבר שאח של גיורא ביתן למד כאן סטטיסטיקה וכלכלה, ושמע פעם הרצאות אצלי.
4. 17:20-17:30 – צילצלתי קודם למשפחת דויטש ואחר-כך למשפחת ממן, ודיברתי עם עליזה שמיר. קראה את המכתב שלי – "כאילו הוצאתי מילים מגרוֹנה". בנוגע למוטי – לא קיבלו שום דבר חדש. מרגולין (הועלה לרב-סרן) כתב מכתב לרמי מתן, אבל לא קיבל ממנו תשובה.
5. 18:35 – בא משה פאול. מסתבר שהוא הצביע דווקא בעד "מערך". הוא עזב טייס וחזר לנח"ל. עכשיו המצב פחות מתוח והנח"ל לא מוכרח ללכת לשריון. קרא את המכתב שלי ב"הארץ". כפי שהבנתי, הוא דיבר עם רינגרט, ורינגרט פגש את גיורא בטנק. הביא 3 מכתבים של גיורא. הלך ב- 19:35. סיפר גם שהצופים מִתְכּוְונים להוציא עלון לזכרם של משה בן-דור וגיורא.
בין הסיבות שהביאו אותו לעזיבת הטייס:
א. לא רוצה ללמוד 20 חודשים כאשר חברים נלחמים.
ב. ביום אחד ראה הרבה תקלות במטוסים והחליט שמרגיש לא טוב במטוס.
ג. שחיתות: 2 מפקדים הועברו לבסיס אחר, ועשו להם מסיבת פרידה שעלתה 40 אלף ל"י. משה, כאשר דיבר עם המדריך, אמר שאינו רוצה להיות שותף לשחיתות כזו. המדריך ענה לו שהאנשים מְסכְּנים יום-יום את חייהם וצריך לתת להם סוכריות. על זה ענה לו משה שהוא מבין שצריך לתת סוכריות, אבל לא עוגות שמנת.
הסבר ומידע נוסף
על גיורא והצופים
