יום חמישי – 7.2.74

1. ב- 8:30 יצאנו עם צבי הורן לתל-אביב והגענו לפני 10:00 אל שרה. התקשרתי משם ללוטנברג ואח"כ עם גברת שטרק. לוטנברג הופיע אחרי 10:30 (הסתבר שהוא מכיר טוב את שרה, מכיוון שהוא גר קרוב למקום עבודתה הקודם, בית המרקחת של קופת החולים). לוטנברג מאוד ממורמר, כנראה שהוא בתוך העיניינים, וגם שרה סיפרה לי שלוטנברג מכיר את כולם ומצליח להגיע לכל מקום. לוטנברג עצמו נפצע במלחמת השחרור וידו הימנית לא בסדר (משותקת?).
התמונה שהוא צייר לפנינו הרבה יותר "שחורה" מזה שהיה ידוע לי מציפין. הוא גם חושב שכל התוכנית שהוגשה למצרים בקשר לחיפושים שלנו – איננה טובה.
בערך ב- 11:00 הגיעה גם גברת שטרק עם בת-דודה שלה, ושמעה מה שלוטנברג סיפר. גברת שטרק ישבה כחצי שעה ונפרדנו. נשארנו עם לוטנברג עד 12:00 ואחר-כך הוא הסיע אותנו ללשכה לאיתור נעדרים. לפני שנכנסו אל הרב, נפגשנו גם עם משה שוחט (רב-סרן), והסתפקנו בלחיצת ידיים.

2. נכנסו אל הרב אחרי 12:15. מצאתי בלשכתו את תלמידי הלפרין (מקורס אנליזה קלאסית, משנת הלימודים שעברה), הוא רב צבאי. דיברנו עם הרב. להלפרין נתתי 20 טפסים על גיורא, את הכתובת ואת הטלפון שלי, והוא הבטיח לי גם לבדוק האם ראה ביחידות את הטפסים, ושייחלק את הטפסים שנתתי לו. הוא חזר אתמול מפַאִיד וחוזר לשם מחר בבוקר.

3. דיברנו עם הרב (כל הזמן ישב איתנו גם הלפרין). פניה דרשה שיפרסמו גם בעיתון. כמו-כן רציתי לשמוע איך מתבצעת החלוקה – האם אומנם חילקו את הטפסים.
הרב הזמין את דני רזגור, סגן-אלוף. לקח זמן עד שהוא הופיע (בתפקיד סגנו של יעקב הראל).

4. בסוף הופיע רזגור והסתבר שהוא שמע הרצאות שלי בסטטיסטיקה ב- 1966. הוא חושב שהכל חוּלק בסדר, אולם בינתיים אין תגובות. סיפר על הקשיים בזיהוי גופות. ממנו נודע לי:
א. כאלה כמו במצב של גיורא (אין עדוּת על מוות) יש בסה"כ 6 אנשים.
ב. מבין הגופות הלא מזוהות שהיו בידינו מייד אחרי המלחמה, לא זוהו עדיין 12 גופות. הם במחלקה הפתולוגית. הפרטים הראשונים הם – גובה וגיל (אפשר לקבוע את גיל העצמות). גובה – בדיוק פלוס מינוס 3 ס"מ.
ג. בנוגע לעדות של רינגרט – אין להם ספקוֹת.
ד. כרוז כזה כמו של גיורא חילקו קודם רק לגבי חייל אחד, שנעדר בחזית הצפונית.
ה. כפי שהבנתי, לגבי אחד מתוך ששת הנמצאים במצבו של גיורא – נפתח תיק פלילי, כי הסתבר שהשותף של הנעדר שִיחֵד עדים שיעידו שראו את הנעדר (בגלל עניין כספי, שותפות בעסק וכו').
ו. הצעתי לרזגור – והוא הבטיח לבצע את זה – לחלק הודעות גם בשק"ם, ובאוטובוסים שמסיעים בקביעות את החיילים.
ז. לפי דעתו של רזגור – מהכוח של שרון לא שוחרר בינתיים אף אחד מהמילואימניקים.
ח. בנוגע לבקשתה של פניה – להודיע גם בעיתון – ידוּנוּ, וימסרו לנו את ההחלטה.
ט. אם תהיינה תגובות על "הכרוזים" שלנו – מייד יודיעו לנו.
י. ברשימה למצרים הגשנו – בתור נעדרים – כ- 372 שמות (זה כולל את הגופות הלא מזוהות שנשארו אצלנו אחרי המלחמה).
י"א. הראו לנו גם מפה איפה שצריך להימצא הטנק 123.
י"ב. היה מקרה שנקברו ב"קבר אחים" – צוות של טנק: ידעו מי הם אנשי הצוות, אבל לא הייתה אפשרות "לפרט" את הגופות.
י"ג. יש גופות – מבין אלה שאנחנו מצאנו – שקבורות במדים וכו'. כמובן שהמצרים מְחטטים (שעון ודברים אחרים), אבל לפעמים מוצאים גם מסמכים: פנקס שבוי וכו'.
י"ד. עוד לפני שנפגשנו עם רזגור – שוחחנו עם הרב צמל ועם הלפרין על המדיניות של הממשלה שלנו. היה לי הרושם שגם הם מאוכזבים מכל זה שהולך עכשיו בארץ.
ט"ו. הרב נתן לנו עוד 92 טפסים של גיורא.

5. בערב הייתה צריכה להתקיים פגישה עם ראש אכ"א, הועד וההורים, והרב צמל הציע לנו להישאר (הפגישה צריכה להתקיים ב- 18:30). הבטיח לנו הסעה לירושלים. אח"כ התברר שראש אכ"א לא יהיה ושזו תהיה רק ישיבת ועד. ויתרנו אם-כן על הישיבה והרב צמל דאג לנו להסעה ליד אליהו, אל בוריה וקלרה רס.
התקשרנו מטלפון הרב אל קלרה רס. יצאנו מהלשכה ב- 14:00 והגענו לרס לפני 14:30 (הנהג התקשה למצוא את הרחוב).