יום שבת – 9.2.74
1. אחרי 11:00 בערך באו סוניה ודוד שטיינגרטן, והלכו ב- 12:40. סיפרנו להם על נסיעתנו לתל-אביב.
2. 17:15 – באה אלישבע ירון והלכה ב- 18:25. עידן עכשיו ברמת הגולן. מכיוון ששם יכולים להיות אנשי שריון שעברו מהדרום – נתתי לה 10 טפסים על גיורא.
3. ב- 18:05 – דיברתי עם ציפין. בינתיים – אין חדשות. מחר ציפין נוסע לתל-אביב, לישיבת הועד. מחר גם צריכה להיות פגישה בין הנשיא והראל. כפי שציפין שמע – צריכה להיות פגישה בין הרמטכ"לים (דדוֹ וגמאסי) בקשר לחיפוש גוויות.
4. 18:45-20:00 – היו שרה ושמשון עמיצור.
5. ב- 19:15 – צילצל הלפרין (הרב הצבאי, סרן, משתחרר מהצבא. כפי שסיפרו לי עמיצורים – הוא בנו של פרופסור הלפרין מפיזיקה):
א. בחלק מהיחידות הוא ראה את הטופס של גיורא, ולחלק מהיחידות זה עוד לא הגיע.
ב. הוא נפגש עם בחור, שמכיר את גיורא מהצבא: יוסי טרבס,
מ.א. 2167425, ד.צ. 2984 (רב"ט), טל. 523666. כתובת הבית: ירושלים, שדרות הרצל 97. יוסי פגש לפני חודשיים בחורה ירושלמית מהמחזור של גיורא, שמה נוגה, היא עכשיו מגוייסת ונמצאת בסיני. נוגה סיפרה ליוסי ששמעה מחברים שגיורא הלך לשבי ולא חזר.
ג. ביקשתי את הלפרין, שאם יתקשר עם הרב צמל, שיודיע לו שלא בכל היחידות חולקו הטפסים.
הסבר ומידע נוסף
דוד אלעזר (דדו), 1925-1976
איש צבא ישראלי, אלוף פיקוד הצפון במלחמת ששת הימים והרמטכ"ל התשיעי בזמן מלחמת יום הכיפורים.
בעקבות המלצת ועדת אגרנט שקבעה כי אלעזר "נושא באחריות אישית גם בעניין הערכת המצב וגם בעניין מוכנותו של צה"ל", הגיש אלעזר את התפטרותו לממשלה ב-3 באפריל 1974, וזאת תוך שהוא טוען כי נגרם לו עוול, בעיקר על רקע העובדה כי הוועדה לא המליצה על סנקציות כלשהן נגד הדרג המדיני, וכי לא נלקח בחשבון תפקודו במהלך המלחמה, והעובדה כי בסופו של דבר הסתיימה המלחמה בניצחון.
מוחמד עבד אל-ע'ני אל-גמאסי, 1921-2003
מהמפקדים הבכירים במלחמת יום הכיפורים שהיה במידה רבה אחראי לתכנונו של מבצע צליחת תעלת סואץ וכיבוש קו ברלב וראש הצוות המצרי במשא ומתן עם ישראל שהוביל להסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים. לאחר מלחמת יום הכיפורים שימש כרמטכ"ל צבא מצרים ובשנים 1974 - 1978 היה שר המלחמה.
