יום שני – 25.2.74
1. יצאנו ב- 9:00 והגענו לת"א ב- 10:30. הגענו קודם לכּוֹרֵך – שמו אברהם דיין (רח' יהושע התלמי 7), והוא לקח לכריכה את "מעריב לנוער" של גיורא (מהשנים: תשכ"ח, תשכ"ט ותש"ל) ולא רצה לקחת מחיר חדש (חוּשב לפי מחיר ישן – 30 ל"י). הייתי נרגש והתחלתי לבכות כאשר סיפרתי לו שהייתי אצלו לפני שנה ועכשיו – הבן נעדר.
2. נפרדנו מצבי הורן והגענו לפני 11:00 ל"מעריב". ניפגשנו עם הכתב מנחם שמואל ודיברנו שנינו – אני ופניה. בסופו של דבר: הוא צילם את המודעה שהייתה ב"מעריב" ב- 19.2 וכן את סיכום החקירה שאותו קיבלתי בזמנו מאימו של יאיר שחק. נוסף לכך השארתי טופס שהופץ ע"י הצבא. בנוכחותינו הוא רשם כל מיני פרטים ("רקע" – מי פניה ואני, הגענו ארצה מלְבוֹב ב- 1958 וכו'). ביקשתי שלִפְני שזה ילך לדפוס – שיתקשר איתנו, וכן נתתי לו את הטלפון של הרב צמל. ביקשתיו שיהיה "פחות סנסציה" ויותר – פרטים על גיורא.
בנוכחותנו הוא בירר שאומנם יש בארכיון גלופה של גיורא בגודל 7 ס"מ (מסתבר ש- 7 ס"מ רוחב, כך שזו צריכה להיות תמונה הרבה יותר גדולה מזו שהופיעה ב"מעריב" במודעה). כן אמרנו לכתב שאנו יכולים להמציא לו גם גלופה של התמונה שהוּפְצה ע"י צה"ל, אותה נקבל בירושלים מחר בבוקר. אם דרושה נוכחותנו – אנו יכולים לבוא שוב.
בכלל – הכל היו אדיבים (הוא גם הזמין בשבילנו קפה עם עוגות).
היינו ב"מעריב" בערך כ- 1.5 שעות ויצאנו משם בערך ב- 12:30. לפני שיצאנו צילצלתי לשמואל הררי ומסרתי לו שאנו באים.
3. לפני 13:00 הגענו לשרה, משם ניסינו להתקשר עם הרב צמל ועם לוטנברג, אבל לא יכולתי להשיגם.
אכלנו אצל שרה ארוחת צהרים. ב- 14:30 בערך צילצל צבי הורן ומסר שהוא יחזור לירושלים מאוד מאוחר ואולי אפילו יִשאר ללון אצל בִּיתו. לכן יצאנו משרה ב- 14:30 בערך. מצאנו מיד טקסי, הגענו לתחנה המרכזית, ולא חיכינו הרבה זמן לאוטובוס. ב- 15:10 יצאנו מתל-אביב וב- 16:30 היינו בירושלים. ב- 16:45 – הגענו הביתה.
4. רק הגענו – ומיד הגיע זוג: אשתו של מקס ביתן (אריאלה) ואמו של חברו של גיורא, אירי (ליברגל, שהוא עכשיו פצוע ברגל ומקבל טיפולים ב"הדסה"). הם ישבו עם פניה כי לי לא היה כוח.
5. מהדואר היה מכתב מוזר: בלי כתובת השולח, אנונימי, יצא מחיפה ב- 24.2, אוסף קטעים מעיתונות (היה גם מכתב פרסומת ע"ש של גיורא).
6. אחרי 18:00 התקשרתי טלפונית עם הרב צמל ודיווחתי לו על הנסיעה שלנו.
7. ב- 22:10 – צילצל אלי זכאי: הוא נמצא אצל אחותו. בכלל – מבריא ונמצא בנתניה, בבית גולדמינץ. בגלל שצריך לחזור מחר ב- 13:00 – קבענו איתו פגישה ב- 11:00 בבוקר. מספר הטלפון של אחותו – 285746 (רחוב קארו?).
8. צילצלתי אל ציפין (22:20): היה בתל-אביב. הסתבר שנפלה טעות ושמו של אחיו הושמט מהחוברת שעומדת לצאת (לציפין יש קרוב-מכיר בבית הדפוס).
אתמול הייתה בעיתון ידיעה מכתב-עת מחוץ-לארץ שבסוריה יש 126 שבויים. מצד שני צה"ל מסר שיש רק 80 נעדרים בחזית הסורית.
גם ציפין (כמוני) לא מבין לָמָה צריכים אנו למסור מִספרים? וגם הוא חושב – על שאנו חשבנו – אולי הועברו שבויים ממצרים לסוריה?
דרך אגב, ציפין שמע שהחיפושים בשטח המצרי יימשכו עד ה- 31.3.74.
סיפרתי לציפין שמחר יבקר אותנו אלי זכאי. ציפין מתפלא: לדעתו, בדרך כלל, משתדלים השבויים לא לבקר במשפחות חבריהם שנפלו.