יום ראשון – 24.3.74
1. הגיע מכתב "מרגש" מגב' שושנה ראובני, אמא של קובי ראובני ז"ל.
2. היום מופיעה ב"ידיעות אחרונות" המודעה של גיורא, עם שתי תמונות (אומנם – קטנות).
3. פניה דיברה (צילצלה) עם מזכירתו של מר יוסף שביט מ"ידיעות אחרונות". ביקשה למסור תודה על פרסום המודעה. המזכירה מסרה שהתמונות אצלה והיא תעביר אותן דרך סניף "ידיעות" בירושלים.
4. פניה הביאה מספר צילומים של חלק מהמכתבים שקיבלה עדנה פאר בתגובה לתוכנית הרדיו.
5. צילצל – 14:10 – גדעון קדמון (מתל-אביב):
הוא איש מילואים. עוקב אחרי המודעות שלנו בעיתון. חיפש בזמנו קרוב משפחה, אולם התחיל את החיפושים מייד אחרי הפסקת האש: חיפש בכל טנק (והגיע עד למצרים). כעבור שבוע התחיל לחקור את אלה שהשתתפו בקרבות, וכתוצאה מפרטים שקיבל – זיהו את קרובו בין החללים שהיו לא מזוהים באותו זמן. מה שהוא מתכוון להסביר לי – וזה וודאי ידוע לי – שבין 14.10 ו- 15.10 היה ברדק מאוד גדול, החליפו צוותות, טנקים וכו'. ולכן קשה עכשיו משהו לקבוע.
ידוע לו שביקר אותנו דובר צה"ל.
6. 16:25 – באה "לביקור" גב' דינה קורנברג. מסתבר שהיא החמה של פרופ' אריאלי. הלכה ב- 17:50.
7. 20:30 – צילצלתי לציפין: דיברתי עם זיווה. מורי נשאר בחיפה ויהיה שם עד סוף השבוע (יושבים שבעה, אם כי אינם כל-כך דתיים). מסרתי לה שיהיה שידור חוזר של התוכנית רדיו עם פניה.
8. היום – בייחוד אחרי 12:00 – היו מספר טלפונים "ריקים", מספר "טעויות" וכן "בלי תשובה". כנראה שהרב צמל צדק שגם עכשיו נמצאים "פיקְחים" שאוהבים למתוח, ואני מניח שהצלצולים הם בקשר למודעה ב"ידיעות אחרונות". לפני 22:00 היה טלפון. עניתי – שאלו אותי אם "משפחת מייזלר" – עניתי "כן" – ואז סגרו את הטלפון. אח"כ – אחרי 23:00 – היה טלפון "ריק" ("בלי תשובה").