יום רביעי – 24.4.74 – יום הזיכרון
1. בבוקר, ב- 10:00, הייתי באזכרת יום הזיכרון לזכר תלמידי ועובדי האוניברסיטה. ברשימת הנופלים לא מצאתי את שמו של אלי אהרונוב – כנראה שהוא עדיין "נעדר".
2. בעיתון הייתה הודעה שהמצרים החזירו 4 גופות, אבל לא מאפשרים להמשיך בחיפושים.
3. לפני 16:00 בא אריה דבורצקי וישב עד 17:00. הוא היה בבוקר בבית הקברות בדרום, וחזר לפני שבא אלינו.
4. כאשר יצא דבורצקי (ב- 17:00) הגיעו גד נתן ומלכה קנטורוביץ'.
5. באותו זמן באו אמנון פזי, אשתו ושתי בנות, ואז הלכה מלכה קנטורוביץ' וגד נתן עוד נשאר קצת.
6. אח"כ הגיעו 3 חברים של גיורא: דני גרוסמן, אורי פלטי ואירי ליברגל.
אורי פלטי הלך קודם – השאר נשארו.
7. באותו זמן הגיעו גם גב' מנור ובעלה – היו כחצי שעה.
8. ב- 18:45 באו גיורא אנגלהרט, אורלי ואמא שלה. מסתבר שגיורא שלנו היה בא לאורלי להסתכל על טלוויזיה. בסופו של דבר נשארו גיורא אנגלהרט, אורלי ואמא שלה, דני גרוסמן ואירי. הלכו ב- 20:15.
גיורא אנגלהרט סיפר שלגיורא היה תמיד מזל (יכול להיות שאהבו אותו). הוא סיפר, למשל, שגיורא – כאשר היה בקווים – הציק לו מאוד המפקד שלו – משה (כנראה משה זילברברג שעליו סיפר חיים לוין). גיורא שלנו היה כנראה מתחצף והמפקדים היו מטילים עליו כל מיני עבודות. אבל גיורא היה עושה את העבודות שלו ובסופו של דבר, כפי שאמר גיורא אנגלהרט – "המפקד נשבר". היה גם מקרה שגיורא שלנו לא הלך לשמירה אלא פשוט הלך לישון, "תפסו אותו", ועד היום לא ברור איך גיורא שלנו לא קיבל משפט.
פעם מצאו גם אצל גיורא שלנו "חֲלוּדָה" בנשק ואת כל החיילים "עם חלודה" קראו למשרד… ובתור עונש – קיצרו להם את החופשה: הם היו צריכים לחזור במוצאי שבת ולא ביום ראשון בבוקר. משום מה לגיורא וִיתְרוּ (המפקד אמר לו: "תעוף מהר מכאן").
מסתבר שהסגן מנחם, ששלח לי את המכתבים שכתבתי לגיורא – הכיר את גיורא מהצופים, מירושלים.
גיורא אנגלהרט סיפר גם שגיורא הצטיין בקורס נהגי טנקים ולכן גם קיבל את הטר"ש (מסתבר שלא כל מסיים קורס מקבל דרגה זו).
דני גרוסמן מספר שגיורא שלנו לימד את דני – פעם – מתמטיקה.
9. בערך ב- 17:15 צילצל דובר צה"ל, מתל-אביב: "דוד? מדבר פְרוֹיְקֵה". לא הבנתי שזה דובר צה"ל בכבודו ובעצמו. הוא נמצא בתל-אביב ועסוק – עם אשתו – בסידור הדירה. הבטיח לבקר אותנו כאשר יהיה בירושלים. סיפרתי לו שהיינו ביום ראשון באסיפת משפחות הנעדרים, ושדיווחו לנו שם על המצב.
* נזכרתי, שבשיחתי עם דובר צה"ל, סיפרתי לו שרצו לחסל לגמרי את הלשכה לאיתור נעדרים. ובכן – כפי שמסר הדובר – להיפך, הלשכה תהיה קבועה: צה"ל לא היה ערוך ל"נעדרים" ומעכשיו תהיה לשכה קבועה (בהתחשב גם במלחמות הבאות).
10. ב- 19:00 בערך צילצלה נורית מייזלר: אם תהיה בשבת בירושלים, תבקר אותנו.
מסתבר שהשק זכאי לא בסדר ועבר בדיקות בבית-חולים (כנראה ריאות).
11. שכחתי על "ביקור נוסף": בערך ב- 17:15 (אחרי שכבר היו גד נתן ומלכה קנטורוביץ') באה מרים אלון מהטלוויזיה (והרדיו) וישבה הרבה זמן. (זוהי אחותה של רות אלון – "החברה" של גיל, שנתנה לו את החתולה שלנו).
12. בגלי צה"ל 14:05-15:00 – היה שידור שהוקדש לזכרו של בן גולן: "שירים שבננו בן אהב" – עם מרים ויצחק גולן.
13. שׂמתי – במרפסת – דגלון קטנטן עם סרט שחור.
הסבר ומידע נוסף
מן העיתונות.
