יום חמישי – 20.6.74

1. יצאנו בבוקר – 8:25 – (עם צבי הורן) לתל-אביב. הגענו לפני 10:00 לקונסוליה הקנדית, ומשם, ב- 11:00, הגענו ללשכה.
היינו אצל הראל מ- 11:00 עד 12:00.
א. סיפר ש"המצב לא טוב": המצרים לא מבינים מה אנחנו למעשה מחפשים.
ב. מקפיד שלא יהיו אנשי מודיעין בין המחפשים (אנשי מודיעין שלנו).
ג. יש להראל הרושם שהמצרים רוצים "לסחוב" את החיפושים, כי בכל פעם הם דורשים "פיצוי". למשל, בפעם האחרונה הם ביקשו את הגופות של המחבלים שנהרגו במעלות.
ד. בנוגע לטנק 123 – הכל עומד בעינו, בכל פעם דוֹרשים, אולם המצרים פשוט לא נותנים תשובה.
ה. בסה"כ חסרים כ- 130 "שמות" (כולל אלו שנמצאים אצלנו במצב לא מזוהה).
ו. את טנק 348 זיהו לפי הקנה (הסימנים על הקנה – חרוטים, ולא בצבע).
ז. רוצה להקים צוות שימסור מידע שוטף להורים, על החיפושים.
ח. איתן בן-נתן שוב גוּיס לחקירות.
ט. אחד החוקרים – ארכיאולוג מהאוניברסיטה, דן בהט (כפי שזכור לי, הוא שגילה את חמשת הגופות האחרונות, לפי "פרופיל" הקרקע).

2. מהלשכה הגענו לשרה (הררי) ומשם – לגבעתיים, לברית המילה של גיורא מייזלר. משם התקשרתי ללוטנברג ויואש הסיע אותנו אליהם. ישבנו שם מעל לשעה. היה שם גם סם אבוטבול. לוטנברג הבטיח להמשיך בפעולתו בוועד הורי הנעדרים.
לוטנברג מניח שלוּ הבחורים לא היו מחכים עד שיחלצו אותם, הם היו יכולים להגיע ברגל – בלילה – לקווים שלנו: הם היו בסך הכל במרחק של 500 מטרים מהכוחות שלנו.

3. חזרנו משם אל שרה (הסיע אותנו הבן של לוטנברג), ומשם, ב- 17:30, יצאנו עם צבי הורן הביתה. הגענו הביתה בסביבות 19:00.

4. הראל הבטיח להתקשר בימים הקרובים עם בן אחותו של רבין – יפתח יעקב – ולברר לְמה התכוון כאשר אמר לאימו שהכיר ולחם יחד עם גיורא.
הראל גם הגיע לכרוזים המצריים ומבטיח לשלוח לנו צילום של הכרוז.

5. כשהיינו אצל שרה הררי, ב- 17:00 בערך, צילצלתי לגב' שטרק. היא חולה. סיפרה לי שגם היא הייתה בשבוע שעבר בלשכה, אצל דני רזגור, וזה כאילו הסביר לה שמצאו שרידים של שלושה אנשים בטנק 348 והעבירו אותם למכון הפתולוגי (אני מניח שהיא משהו מבלבלת כי אני מניח שהראל היה מספר לי על זה). אצלצל מחרתיים לבן שלה, אבישי שטרק, ואברר במה מדובר (אבישי נמצא יומיים במילואים ויחזור רק כעבור יומיים).