יום רביעי – 12.6.74

1. בבוקר צילצלה פניה ללוטנברג: הפגישה אצל גזית – מזכיר ראש הממשלה – כפי שנקבעה.

2. ב- 13:30 הופיע כתב ה"ג'רוזלם פוסט" פיליפ גילון (הוא נשלח ע"י אחד העורכים, יעקב ראואל, שמכיר את פניה).
גילון – לפני כחודש – ריאיין את לוטנברג, ועכשיו נזכר לקבוע פגישה איתנו. ישב כשעה. לא רצינו שהפעם תהיה כתבה בעלת אופי אישי – אבל גילון בכל זאת ביקש גם פרטים על גיורא. אנחנו חשבנו שמדובר יהיה על כתבה שתסביר שהמצרים אינם כה "חביבים" כפי שמוסרים בעיתונים, ושהם עושים קשיים בחיפושים. בסופו של דבר, נתתי לגילון את ה"חומר" הבא (פרט לחומר בע"פ):
א. צילום של גיורא (מיום הגיוס).
ב. צילום הטנק.
ג. העתק המכתב שנשלח אל קיסינג'ר.
ד. מכתב התשובה שקיבלנו מהקונסוליה.
ה. צילום הכתבה שהייתה בזמנו ב"מעריב".
ו. הטופס-כרוז שהופץ ע"י צה"ל בנוגע לגיורא.

3. ב- 15:30 הגעתי וחיכיתי חצי שעה. מסתבר שנציגי הוועד – לוטנברג, אלמנת טייס, ואב של טייס – הגיעו גם-כן ב- 15:30 אבל דרך כניסה אחרת, כך שנפגשנו רק ב- 16:00.
גזית עשה רושם טוב. הקריא את המברק שנשלח ליצחק רבין ביום שישי שעבר, מברק שנשלח ע"י גזית עצמו. אח"כ דיבר לוטנברג:
א. התלונן על הופעתו של הרמטכ"ל – מוטה גור – שאמר שאין לנו יותר שבויי צה"ל בארצות ערב.
ב. מסר חומר קונקרטי המעיד על זה שהמצרים לא משתפים פעולה. בתור דוגמא: מפקד הארמיה השלישית מסר בזמנו לנציגי או"ם ש- 20 חיילי צה"ל (בערך) נקברו בשטח הארמיה השלישית, אולם – לפי זמן ההודעה וזמן מסירת הגופות ע"י המצרים – אפשר להסיק שהחללים (20) הנ"ל לא יכלו להיות בין הגוויות שקיבלנו. בו במקום הכין גזית מברק לקיסינג'ר וסיגנן אותו בעברית. המברק יישלח לשגריר שלנו בארצות-הברית וע"י השגריר יימסר למשרד החוץ האמריקאי. מקווים שהמברק כבר יהיה בידי קיסינג'ר כאשר יגיע לקהיר. חשוּב שקיסינג'ר יסביר לסאדאת שהקצינים המצרים שאיתם אנו נפגשים לא מוסרים את המידע הידוע להם על מקום קבורתם של החללים שלנו. לוטנברג ביקש גם שיסדר לנו פגישה קצרה עם קיסינג'ר. מבחינת "פסיכולוגית" – זה יכול להשפיע.
ג. רמזתי ללוטנברג שיציין גם את המקרה של הטנק שלנו, אבל לוטנברג רמז לי שכאילו שמע שלהראל יש ספקות לגבי המספר 123???

4. אחרי הפגישה עם גזית (כחצי שעה) נסעו כולם אלינו הביתה, שתו קפה וישבו עד 18:00 (האב של הטייס – אמציה? – מדבר פולנית).

5. בדיוק כאשר הגענו מגזית – דיברה פניה בטלפון עם יעקב הראל וביקשה אותו – אם זה אפשרי – שיראה לנו את הכתבה של גילון לפני שתלך לדפוס ("ג'רוסלם פוסט"). מסתבר שזה לא פשוט, ו"פְּרוֹטקְציה" כזאת שְמוּרה רק לאבא אבן.

6. ב- 18:00 בערך הופיע משה פאול, וישב כחצי שעה. הוא חזר לנח"ל ועכשיו הוא לא במדים. שנה שלמה יעסוק בהדרכת צופים, בתל-אביב, מטעם הצבא.

7. ב- 18:00 צילצלתי להראל, ראש הלשכה לאיתור נעדרים. היה לי הרושם שהראל מעוצבן. מסתבר שזה לא נכון מה שמסר לי לוטנברג: מסתבר שמצאו טנק בשטח והראל ביקש שיחקרו את הטנק הזה, אבל מזה לא צריך לעשות מסקנות ששכחו על הטנק 123.