יום שבת – 15.6.74

1. 16:15 – צילצלתי ללוטנברג: אתמול או שִלְשום הגיעו ל"טנק של בן-יוסף" והטנק היה ריק, אולם המחפשים התעקשו לחפור בסביבה ובמרחק של כ- 100-150 מטרים מצאו גופה. רצו להמשיך לחפור, אבל המצרים לא נתנו, באוֹמְרם ש"להיום זה מספיק". בערב באותו יום התקשרו עם סולאסווא (מהאו"ם) – ולמחרת הגיעו שוב למקום והמשיכו לחפור, ומצאו עוד שלוש גופות (נקברו – זה ע"י זה – 4 גופות).
לוטנברג מניח שבנו איתן נמצא ביניהם.
מסתבר שהמצרים טענו כל הזמן שבקנטרה אין מה לחפש (כי משם הוחזרו הארונות), ולכן זו הוכחה לכך שנקברו עוד הרבה חללים ע"י המצרים בצורה לא מסודרת.
בנוגע לפגישת ההורים עם קיסינג'ר – הגיעה תשובה שלילית. בכל זאת, גזית הבטיח שכאשר קיסינג'ר יגיע ינסו שוב להיפגש איתו.
לוטנברג אמר לי שהוא חושב – 99% – שבנו בין 4 החללים האלה.
הוא אמר לי גם ש"זה לא שייך", ושהוא ימשיך בפעולותיו.

2. 17:00 – צילצלתי אל גב' שטרק, סיפרתי לה על מהלך העיניינים, וביקשתיה שאבישי ישתדל למצוא את הכרוז עם הטנק 123, ושיש סברה שקצין מודיעין של פיקוד הדרום אולי יכול לדעת על כרוזים אלה.

3. בערך ב- 14:00-15:00 היה ארי כהן. שוב דיברו על יגאל רינגרט וכו'. ארי גם סיפר שאחד מהחברים של גיורא מצא צילום של גיורא מימי ההכנה ליום השריון, הגדיל את זה ויביא לנו.
גם הבטיח להביא אלינו פעם את יגאל רינגרט.

4. בערב צילצלתי לאבישי שטרק, והוא הבטיח להשיג את הכרוז.
סיפרתי לאבישי על המצב, ושנצטרך אולי לפעול אינדיבידואלית.

5. בערב – ב- 20:00 בערך – באו:
רוני נעמן – למד עם גיורא בשישית או בשביעית ואח"כ סולק מבית-הספר. איתו באה בחורה שלמדה בכיתה המקבילה מהמחזור של גיורא, במגמה חברתית, עכשיו היא קצינת ח"ן, ושמה, כמדומה לי, עיני.
ישבו בערך כ- 45 דקות.
מסתבר שבזמנו היה אצלנו מספר פעמים וזוכר את בּוֹבִּי (הכלב שהיה לנו לפני מוקי) ואת לַאקי (החתולה לפני לַבְנִי, הנוכחית).
הוא עכשיו בצנחנים.
רוני נעמן הביא את הצילום שעליו סיפר ארי כהן.