יום שבת – 6.7.74

1. 13:05 – צילצל אריק מנור: סיפר לי שהקליטו שיחה על גיורא (היו כ- 14 חברים) ואריק חושב שזה יצא יפה. נודע לו גם שיש אצל חברה של גיורא – חוּמי – הרבה פִּתְקאוֹת ("נחמדות") שגיורא היה שולח לה בזמן השיעורים. היה גם יגאל רינגרט. יכול להיות שמספר חברים יבקרו היום.

2. 18:40 – בא ארי כהן. סיפר ש"נהנה" מהשיחה על גיורא – שזה הלך טוב (היו כ- 16 חברים וחברות).
לפני 19:00 באו גיורא ביתן, דובי עופר (הביא את הסליל עם ההקלטה של השיחה) ואירי (שעדיין קצת צולע). ישבו עד 20:35.

3. בערב – אחרי שכולם הלכו – שמעה פניה את ההקלטה שהביאו החברים של גיורא. אני לא שמעתי את הכל – לא היה לי כוח. דבר אחד הבינותי – החברים אהבו אותו.
דיבר גם רינגרט – קשה להאמין שהוא לא ראה את גיורא.
נזכרתי ששלשום, כאשר היו אצלנו סשה ומוסיה ברבש, דיברתי ביחידות עם סשה. הסברתי לו שמצבי יותר קשה: סשה יכול לטעון שהוא נכנע לאשתו ואצלנו – אני האחראי, כי הרי אני "הצִיוֹנִי" ובגללי עלינו לישראל. דבר אחד ניחם אותי: גם סשה אמר שבנו המנוח היה כאן מאושר ("כאן" – בארץ). אני מניח שגם גיורא היה – במובן זה – מאושר, ושלא הייתה לו אותה הרגשה שהייתה לי, בגילו, בפולניה ואח"כ בברית-המועצות (בתור יהודי).