יום חמישי – 29.8.74

1. נסענו לתל-אביב בכדי לקבל את הוויזה לקנדה.
מהקונסוליה נכנסתי לשכן של גב' שטרק והשארתי אצלו את כל מה שרציתי למסור לגב' שטרק (גיל העתיק עבורה את המכתב שכתבנו לפני מספר חודשים לקיסינג'ר), ומשם גם צילצלתי לגב' שטרק ונדברנו שהיא תבוא ב- 14:00 לביתה של שרה (הררי), שם נחכה לה. צילצלתי גם ללשכה – צמל וגם להראל – אבל הם לא היו שם. מהפקידה של הרב צמל קיבלתי את הכתובת שלו.

2. הגענו לשרה ומשם נפרדתי טלפונית מסשה ברבש.

3. משרה צילצלתי ללוטנברג והוא הבטיח לבוא ב- 14:00 אל שרה.

4. ב- 14:00 הגיעו יחד – לוטנברג וגב' שטרק.
א. סיפרתי לגב' שטרק על זה שכבר סיפר לי אתמול עמיר יפה. לוטנברג אִימת שאומנם הראל הפגיש מספר אנשים ובאו למסקנה שהטנק אכן היה במאגר הטנקים.
ב. גב' שטרק הציעה ללוטנברג שיקימוּ משהו לזיכרם של הנעדרים. הוא סיפר שאמיצי (אביו של הטייס הנעדר) יקים מצבה לבנו בקיבוץ שלו.
ג. היה ויכוח על הזכויות שניתנו לאלמנות, להורים, ושהכי "זול" הוא החייל הסדיר.
ד. נורית מייזלר שבאה להיפרד מאיתנו לא יכלה לשמוע את הוויכוח הזה והסתלקה.
ה. גב' שטרק הקריאה לנו מכתב שכתבה לחנה זמר, ל"דבר", שאותו ביקשה לפרסם. היא באמת כותבת יפה, וכולנו בכינו.
ו. נפרדנו מגב' שטרק ולוטנברג בנשיקות והבטחנו להיות בקשר קבוע.

5. בסביבות 19:30 בא צבי הורן והביא לפניה את החומר שהדפיסו ושיכפלו עבור אריק מנור (את השיחה על גיורא).

6. היה אירי. מסתבר שאורי פלטי צילם פעם את גיורא ואת בן גולן והוא יביא גם לנו את הצילום הזה.

7. קיבלתי מכתב מ- KRAM, מבלגיה. מסתבר שהם לא הבינו אותי. שלחתי להם בזמנו שתי חוברות החללים והנעדרים, מהם אחת עבור דוֹרה גינצבורג. הם הבינו שהחוברת השנייה הייתה מיועדת לבנם דורה.
אצטרך לכתוב להם ולבקש שיתנו את החוברת לדורה גינצבורג.