יום שישי – 9.8.74

1. צילצלתי פעמיים למשפ' שטרק (בקשר לשעות הקבלה בקונסוליה הקנדית), ובהזדמנות זו סיפרתי להם על הביקור של הרב צמל.
לראשונה דיברתי עם האחות, יעל, ובפעם השנייה עם האב. סיפרתי להם על החלטתנו, ומסתבר שגם הם החליטו אותו דבר: שהבן ייחשב כנעדר.

2. קיבלתי מנצחיה ליפשיץ את התמונה שהייתה אצל בִּתה אורית, שבא מופיע גיורא. כנראה שזה היה באיזה שהוא מחנה צופים.

3. ב- 17:00 צילצל אריה דבורצקי – רוצה להיכנס. בא כעבור מספר דקות עם מתנה לגיל. סיפרתי לו על "התְלאוֹת" עם הוויזה הקנדית, על הביקור של הרב צמל, הראיתי לו את צילום הטנק ואת התמונה של מחזור הקורס של מפקדי טנקים.
גם אריה חושב שאין טעם למהר להפוך את גיורא לחלל.
אח"כ ליוויתי אותו: דיברנו על גיל. אני כל הזמן רציתי להסביר לו איך חסר לי גיורא (והרי גם גיל ילד נחמד), ואיך גיורא היה צנוע, לא התעניין בכספים.
אריה רוצה לבקר פעם את מלכוב, אמרתי לו שאני מוכן תמיד לבוא איתו.

4. צילצלה לפניה גב' עטיאס (?). בנה שלמה, גם-כן נעדר. היה באותה פלוגה של גיורא. ביקשה שאם תהיה פגישה עם יגאל אלון – שנודיע לה.
הטלפון שלה – 03-88161, שדרות ירושלים 122, יפו.
מסתבר שהרב צמל אמר לה שהיה אצלנו "חוג" הורים שכולים (כנראה שהכוונה הייתה ליום רביעי בערב, כאשר בא והיו אצלנו לוטנברג, פולינצקי ווינגרוד).

5. פגשה אותי לפידות (האישה) ושאלה "מה חדש"? סיפרתי לה. היא לא קוראת "מעריב" אבל כנראה שמעה משהו על הכתבה ב"מעריב".

6. פניה דיברה עם וקסמן: הבטיח שביום ראשון יחכה בתא שלו (בסניף "מעריב") כל החומר שמסרנו לו.