יום שלישי – 6.8.74

1. פניה דיברה עם לוטנברג:
א. יהיה בירושלים מחר, יום רביעי, לרגל לוויה מסוימת (הבן של סוּ דשא ז"ל), ואז יתקשר איתנו.
ב. מחכה לפגישה עם מרדכי גזית, המזכיר של ראש הממשלה.
ג. ידאג שמשרד החוץ ינסח את המכתב – באנגלית – לכתובת שפניה קיבלה מצבי נצר.

2. פניה דיברה עם כתב "מעריב" – יוסף וקסמן: כל החומר – פרט לכרוז עם הטנק – נמצא אצל וקסמן. וקסמן הבטיח להשיג בהקדם האפשרי גם את הכרוז ואז ימסור לנו את כל החומר.

3. הייתי היום אצל סגן נשיא האוניברסיטה, צ'ריק, והייתה לי הזדמנות קצת להזיל דמעה (צ'ריק יודע – כנראה מפי רבין – על האסון שלנו). הייתי אצל צ'ריק בקשר לוויזה לקנדה.

4. בפעם הראשונה השתמשנו ב"חסכון" של גיורא שלנו: לפניה נגמר הכסף ונתתי לה שטר 100 ל"י מהכסף הזה.

5. היום התחילו העברות של החללים למקום קבורה קבוע.
אני ממשיך לסמן הכל בחוברת החללים והנעדרים. לפעמים אפשר לקבוע איפה נפל החייל – צפון או דרום, רק עכשיו רואים שגם בצפון היו לא מעט חללים, אלא ששם רובם זוהו מייד.

6. הלילה האחרון (מ- 5.8 ל- 6.8) כמעט לא ישנתי. נרדמתי אולי ב- 5:00 בבוקר, וקמתי ב- 7:15. הכל בגלל ההתעצבנות בקשר לוויזה.
בערב גיליתי "פתאום" שאין טעם להתעצבן: הרי כל זה לא שווה עצבים לעומת האסון שלנו.

7. אחרי הצהרים צילצלה גניה מייזלוש. רוצה לבקר אותנו ולברך את גיל לרגל הבר-מצווה.

לפעמים מרגיז אותי שגיל מקבל "פיצויים" על חשבון גיורא: מתנות מכל מיני אנשים. פרט לקרובים – גם מרבין, לוי, המחלקה לסטטיסטיקה וכו'.