יום ראשון – 15.6.1975
1. ב"הארץ" הופיעה מודעה שלנו וגם "נקרולוג" מטעם "רשות השידור".
2. צילצל יורם לינדנשטראוס – נדברנו שיבוא אלינו ב- 11:00 (צילצל ב- 8:00).
3. בא צבי הורן – לקח את הכרטיסים ומברר אפשרויות טיסה חזרה.
4. היה טלפון ממוסיה ברבש (אחרי 8:00 בבוקר) – דיברה עם פניה.
5. באה מאירה אופיר: הכל יהיה בסדר. אמרה שטוב יהיה אם אצליח להגיע לגימנסיה ולראות מה למדו שם בכיתה ח'. אם לא אוּכל – היא תכתוב לי.
6. צילצל יעקב הראל:
א. נתן לי את מספר הטלפון הביתי שלו, וכן בעבודה.
ב. מוכן תמיד להיפגש איתנו.
ג. בקשר למצבה – יראו לי את הטקסט המקובל ואני אאשר אותו.
ד. חושב שלא כדאי לסחוב הרבה זמן עם הקמת המצבה. הוא דיבר גם עם פניה (לפני שאני דיברתי איתו) ולה הוא אמר שימסור לנו את תוצאות החקירה שנעשתה על-ידי דני יפה.
7. צילצל אחינועם (מהעבודה של פניה).
8. צילצל דוד שטיינגרטן. ביקש, שכאשר יקימו מצבה – שיודיעו לו (שאתן את שמו ליעקב הראל). יבוא היום ב- 17:00.
(כל המאורעות הנ"ל התרחשו עד 10:15 בבוקר).
9. צילצלתי לעתליה – עוזרת קצין העיר, בקשר למוניות למחר להר-הרצל – הכל יהיה בסדר. הם גם יסיעו אותנו חזרה ללוֹד. שאלתי אותה בקשר למצבה: בזה מטפל הוועד להנצחת החייל – שבראשו עומד בן-שמואל, זה שהביא לי בזמנו את החפצים והמכתבים של גיורא.
קיבלתי את מספר הטלפון של הוועד.
10. דיברתי עם הוועד להנצחת החייל:
א. בן-שמואל נמצא בישיבה בתל-אביב. גם סגנו אורי נבון – איננו. הפקידה הבטיחה לי להתקשר עם תל-אביב, וכן, שבן-שמואל יביא את נוסח המצבה. יש גם זה שנקרא "מצבה דחופה", ואם תהיה אפשרות – אולי יוכלו לעשות את זה לפני שניסע חזרה.
11. צילצל מַשְלֵר – הצעתי לו לבוא עכשיו, מכיוון שאז יהיה גם יורם לינדנשטראוס.
12. שוב צילצלו מהוועד למען החייל. בן-שמואל בישיבה, אם יהיה מר נבון – יתקשרו איתי שוב. מסרתי את מספר החדר.
13. ב- 11:00 הגיעו יורם ונעמי לינדנשטראוס ואחר-כך חנה ומיכאל משלר. לינדנשטראוסים היו כשעתיים. חנה משלר הלכה כעבור זמן קצר ומשלר הלך בערך ב- 13:30.
14. באותו זמן היה צילצול מלאה (המזכירה מ"קול ישראל") ואחר-כך צילצל בן-שמואל (מתל-אביב). הוא חוזר ב- 18:00 מתל-אביב ויבוא אלינו עם הטופס – הטקסט של המצבה.
צילצל גם רועי גולן (אחיו של בן גולן ז"ל) – רוצה לבוא אלינו ב- 15:00.
15. צבי הורן בא ב- 13:20 (כשמשלר הלך). בירר כל מיני אפשרויות טיסה חזרה לטורונטו (וגם: קנה משהו לפניה, ולקח לתקן את הרדיו הקטן שלי).
16. הלכתי לקנות עיתונים. מצאתי רק "מעריב" – שם ישנה המודעה שלנו וגם מטעם "רשות השידור".
17. 15:20 – צילצל רבין:
א. יבוא אחרי ישיבה באוניברסיטה ("שלא תעשו סידורים מיוחדים").
ב. מחר לא יוכל כנראה לבוא להלוויה בגלל ישיבת הסנאט – בתור רקטור הוא מוכרח להיות נוכח (החברים מהמכון יבואו). הוא משתדל עכשיו – בשיחה עם הנשיא – לדחות את ישיבת הסנאט.
18. ב- 15:30 – בא רועי גולן והלך ב- 16:15.
19. צילצלתי לרות וולף ו"הזמנתי" אותה ושתיקח איתה את גברת הופמן.
20. בא ישראל אוּמן עם אשתו וישבו כשעה (הלכו ב- 17:15).
21. באו מרים יששכרוב, והמורה מחנכת של גיל – אורה יוגב (17:10).
(גיל ידע שהיא תבוא אבל לא רצה להישאר בבית).
22. כעבור מספר דקות באו לאה (המזכירה של פניה) עם בִּתה, וברוניה.
23. 17:25 – באו שטיינגרטנים.
24. באה חנה ליבליון (מקול ישראל).
25. כאשר ליוויתי את אוּמנים הגיעה רות וולף.
26. בא אלִי שמיר. הגיעו קופמנים.
27. הגיע אחרי 18:00 מר בן-שמואל (שטיינגרטנים הלכו). התחלנו לדבר על המצבה.
28. באותו זמן קופמנים הלכו ואז הגיעו שוב ברוניה כהן ולנה רבינר מהרדיו. ביקשנו את פניה שתרד איתם למטה ואני נשארתי עם אלי שמיר ובן-שמואל.
סיכמנו את בעיית הטקסט (הם כתבו: נפל בתאריך י"א תשרי תשל"ד ואני ביקשתי שיהיה ב"חוֹדש" תשרי תשל"ד, וכן: נולד בברית המועצות בִּמְקום "ברוסיה").
אחר-כך סיפר לי בן-שמואל על שיחתו עם יצחק גולן על מקום הקבר. ביקשתי את שמיר שיקרא לפניה מלמטה, ואז החלטנו לקבור את גיורא בחלקה על-יד בן גולן. הבנתי מדבריו של בן-שמואל שהוא העדיף בשבילנו חלקה אחרת ("חמישית"?, עם "נוֹף"!) שבה קבורים אחרוני המזוהים, ואילו בחלקה שבה קבור בן גולן ישנם גם כאלה שלא נפלו במלחמת יום הכיפורים. בכל זאת החלטנו שעדיף על-יד בן-גולן.
פניה ירדה למטה ואני המשכתי עם בן-שמואל (גם שמיר הלך הביתה). בן-שמואל הבטיח לי שיעשה כל האפשרי שהמצבה תוקם לסוף השבוע. נפרדנו "נרגשים".
29. כאשר ירדתי עם בן-שמואל מצאתי למטה את מיכאל רבין, רות ובִּיתם הקטנה (שרון), את דובי עופר וזוג נוסף: גושן (מהרדיו).
(באולם הקבלה של המלון היה – דרך אגב – גם "פִּינְייה" [פנחס ספיר בכבודו ובעצמו]).
סוף-סוף כולם הלכו והלכתי עם פניה לאכול.
30. לפני 21:00 בערך הגיע גיל והביא מִבְרק תנחומים ממשפחת ברביצ'וק (מתל-אביב, האח של רופאת השיניים).
31. סיפרתי לגיל – שכפי שסיפרה לי המחנכת אורה יוגב – ילדי הכיתה של גיל מתכוונים להשתתף בהלוויה (פניה כנראה רמזה לאורה שגיל לא בטוח אם ילך להלוויה), ואורה החליטה לצלצל לחבריו של גיל שישפיעו עליו שילך. כאשר גיל חזר הוא צילצל לאחד מהחברים והסתבר שאורה אומנם צילצלה אליהם. בכל אופן, גיל ילך להלוויה – כך הוא אמר – והוסיף, שלא ברור לו – למה בכלל חשבו שאינו רוצה ללכת להלוויה?
32. גיל גם סיפר – מפי גברת פויר – שבמשך השנה חיפשה אותנו מִסְפּר פעמים אישה אחת. מסתבר שזו הייתה אחת מבית-הספר היסודי של גיורא – לוריא. כנראה שרוצים שם להנציח את שמות הנופלים מבין תלמידי בית-הספר, והאישה רצתה פרטים על גיורא שלנו. גברת פויר הסבירה לה שאנו בקנדה.
33. לפני 22:00 – צילצול מאסתר שפיגל, היא ובעלה נמצאים למטה. נתתי לפניה את הטלפון (פניה כבר שכבה במיטה) וירדתי למטה. התחלתי לספר להם על העיניינים שלנו. שמעון שפיגל (חולה לב) לא יכול היה לשמוע והלך לַבּר, ואני נשארתי עם אסתר.
בינתיים מגיעים מלכּוֹב ואשתו, ומתחיל ויכוח "פוליטי".
התחלתי להתעצבן וב- 22:30 נפרדתי מהם ועליתי לחדר שלנו.
ביקשתי את התורנית במלון לא להעביר יותר טלפונים אלינו.
הסבר ומידע נוסף
מודעות האבל של המשפחה ושל רשות השידור
מודעות האבל של האוניברסיטה העברית ושל התיכון שליד האוניברסיטה
