יום שישי – 20.6.1975

1. צילצלתי לדבורה שניידר: מסתבר שרייס ומינץ רצו לבוא, אבל דבורה אמרה להם שאנו נוסעים מייד חזרה. ביקשתי אותה שתמסור להם שהם יכולים לבוא אחרי 16:00.

2. צילצלתי לשטיינגרטנים והם אמרו שיבואו אחרי 10:00 אלינו; אבל באו לפני 10:00.

3. פניה הלכה לקנות פרחים.

4. הנהג מוועד להנצחת החייל הגיע ב- 10:00. יצאנו מהבית ב- 10:20 וב- 10:30 היינו במקום. בוריה וקלרה רס כבר היו שם. חיכה לנו שם הגנן – זה שדיבר איתי כל הזמן מהוועד להנצחת החייל. שמו אריה לוסקי. לקחתי ממנו גם את ה"קוארדינטות" של גידי דבורצקי ז"ל ומשה בן-דור ז"ל. מלכוב ז"ל קבור קרוב לגיורא.
דבורצקי – חלקה 2, איזור ה', שורה 3, קבר 13
בן-דור – חלקה 4, איזור ה', שורה 2, קבר 14
גיורא – איזור ד', חלקה 4.
חיכינו לגולנים. לפני 11:00 הגיעה פרידה בינשטוק (הספרנים בשביתה). ב- 11:05 הגיעו גולנים (הוא, היא ורועי) ומיד אחריהם – מר יעקב פויר. פויר "כהן" – אבל הוא רצה להיות בתפקיד החזן. נמצאו במקום שְׁנֵי חברים של גיורא, לשעבר, מבית-ספר לוריא. בצורה כזו יחד היה לנו מִנְיָן. פויר הקריא פרקי "תהילים" לשמו של גיורא ואחר-כך לשמי (דוד מרדכי) ואחר-כך למילה "נשמה".
אחר-כך אמרתי "קדיש". שׂמְנוּ פרחים על קברו של "אוֹבַה – ova" שלנו. השקינו את הקבר (הם כתבו "ברית המועצות" בכתיב מלא ולא ברה"מ).
אחר-כך נפרדנו – קלרה ובוריה נסעו יחד עם פרידה, גולנים לקחו את דוד שטיינגרטן, סוניה נסעה להדסה, פויר נסע עם שני החברים של גיורא (מלוריא?) ואז לקח אותנו הנהג לחלקות של גידי ושל משה בן-דור, וגם שם "עשינו סדר" בקבר (לִפְנֵי זה שׂמנו פרחים על קברו של מלכוב). פניה רצתה לשמור את הסרטים שהיו על הזֵרים שהיו על קברו של גיורא. הגנן אריה לוסקי אמר שבדרך-כלל שורפים את הזרים ומכיוון שהוא לא היה כאן – יצטרך לברר אצל הפועלים שעשו את הקבר – איפה שׂמוּ את הזֵרים והסרטים. אני רשמתי לו את שמות המוסדות (3 זרים – מצה"ל, 2 – מהרדיו, 1 – מהאוניברסיטה, 1 – מבית-ספר לוריא). אחר-כך נסענו "הביתה". אני ירדתי קודם באוניברסיטה. נכנסתי לסטטיסטיקה – זְמירה כבר לא הייתה, היו רק סימה וציפי חבשוש (קישרו אותי עם ד"ר סוקרון, והוא הבטיח לשלוח לי את השנתון הסטטיסטי). אחר-כך הלכתי למתמטיקה ונפגשתי עם לאה שמשיוף (גם היא הייתה בהלוויה) ועם רחל שרביט, המזכירה. פגשתי גם את עזריאל לוי, יורם לינדנשטראוס וכצנלסון. הסתבר שקטיה עובדת: היא פתחה לי (למרות השביתה) את החדר. אחר-כך עברתי על הניירות ששמרה לי קטיה והשארתי הכל במקום. עמיצור עשה לי טרמפ (גם לקטיה) וב- 14:10 הגעתי למלון. היו שם גיורא ביתן וצבי הורן (הוא התנצל שלא יכול היה לבוא לעלייה לקבר). בגלל האורחים איחרנו לארוחת הצהרים ואכלנו ב"לוֹבִּי" (גיל לא היה "בבית"). בינתיים מסרו לנו במלון פתק שצילצל לוסקי, ושהסרטים של הזֵרים אצלו. לכן צילצלתי לבן-שאול והוא הבטיח לי להביא אותם בבוקר ביום א'.
אחר-כך צילצלתי לגברת שטרק – ואמרתי שנבוא מחר לתל-אביב בין 11:00-12:00. היא ביקשה שנבוא עם גיל ושנאכל שם ארוחת צהרים.