יום שלישי – 16.9.1975

שִלְשום צילצלה חברה של גיורא (מבית-הספר) – חוּמי מונזון, ונדברנו שתבוא היום. היא באה לפני 20:00 וישבה עד 23:00. מסתבר שהיא צילצלה אחרי פרוץ המלחמה אבל לא הייתה אצלנו אף פעם. היא הביאה אוסף של "פתקים" שבאמצעותם היא הייתה מתכתבת עם גיורא בזמן השיעורים. התפלאה מחוש ההומור של גיורא. היא לא הייתה בצופים עם גיורא (הייתה בבית-הכרם, כנראה, שם היה "קן" צופים אחר?).
בין זה שהביאה היו גם מכתבים וגלויות של גיורא.
בהזדמנות זו צילצלתי לאביו של משה בן-דור ז"ל ונדברנו שהוא יברר אצל המנהלת/מורה (שמה לוין) של בית-הספר שבו אוּרגן הצריף לזכר הבנים שלנו (שבט "לפיד"?).
נזכרתי שלפני מספר ימים אמרה לי זמירה ערבה – (המזכירה של סטטיסטיקה) שיש משהו גם בבית-הספר לוריא.
(כנראה – שְמוֹ של גיורא ברשימת הנופלים?).

אני גומר את הדו"ח למס-הכנסה. "הסיבוכים" – איך לרשום "מספר הילדים" ו"ילדים בשרות סדיר" (הדו"ח הוא על שנת 1973).


שיתוף יום זה:

הסבר ומידע נוסף

קיר זיכרון בבית הספר לוריא
luria

כיתבו תגובה או שתפו את הסיפור שלכם