יום שני – 29.9.1975

בבוקר, אחרי 10:00(?) נכנסה נחמה דה שליט אגמון. שאלה, האם אנו מתכוונים לעשות אזכרה לגיורא. הסברתי לה את שיקוליי מדוע לא (ולא התאפקתי – גם בכיתי).